שירים

דומיה

 

אהבתי את השקט

המתהלך  ברחובות ,

את רחש האנפילאות

המדשדשות בחדרים בדומייה,

שאפתי את השאון שהתפוגג באחת,

את הצלצול שניתק פתיל- חייו מעט,

נשמתי שלווה השורה בין בדי- השקמים,

את אלם הקול בדוכני- החיים.

 

ורק המיית קול זוג הדוחלים

הבליחה מתוך הדממה

בינות כפות התמרים
 בשיר אהבה,
 ועשיתי אזני כאפרכסת.
 9.10.08
 

 

 

תגובות