שירים

נצר

 

 

אלה העולה מן המים,

עור שנהב בוהק.

שפתיה, דבש נוטף.

קימוריה, גבעות ועמקים.

 

"היי לי אישה אהובה",

פנה והוסיף,

"פרי בטנך אישה,

נצר לזרעי".

 

"שא אותי אהוב יקר,

שא ואל תחטא!"

אמרה אלה,

והפנתה מבט.

 

מתק שפתיו טעמה

וידי זהב גם.

מצפים הם לילדם,

פרי אהבתם.

 

 

תגובות