שירים

והדרת פני זקן,,,

לא פצה פיו,
לא הגיב,
לא חפץ להעליב,
רק מראה פניו העציב.
 
מה גילוֹ,לא זכַר,
מישהו הבטיח הפתעה מחר,
זה כנראה הבן,שאת ביתו מכר,
ועכשיו נוסעים לבית אבות,שהוא יבחר,
 
האם באמת?
כיסא הגלגלים שועט,
אחות במדים תומכת מעת לעת,
 
ובאיזה עיקול,
נטה על צידו,כאילו במחול,
יד זריזה תחבה כרית שלא יפול,
 
מתגלגל הכיסא בתפנית,
והפעם ,לצד האחר,נוטה הוא בשנית,
ושוב כרית זריזה,מיישרת תומכת אחורנית,
 
וכך לאורך השביל,
מוקף כריות,נראה נפיל,
וכולם סביבו,שמחים מלאי גיל,
 
"נו סבא,הבט סביבך ותציץ,
האם לא שווה לעוד חברים להמליץ,"
"עזבו",ענה בעצב,"כבר שעה שלא נותנים לי
להפליץ !"
---------------
חג שמח
מוטי אשכנזי

תגובות