סיפורים

היש אהבה " ממבט ראשון " גם לאחר גיל חמישים ?

סיפורי  סאן פרנסיסקו .

 

היש  אהבה " ממבט ראשון "  גם לאחר  גיל חמישים ?

 

האם הרגשתם פעם שאתם מתאהבים במישהו ממבט ראשון ? האם תתיכן אהבה  ממבט ראשון בגילי החמישים , השישים  לחיינו לאחר  שכבר  חשבנו שחווינו כבר  את הכל ?

 

הקדמה  :

חג  ליל כל הקדושים – חג  ההלוויין – Halloween  , הינו חג  אמרקאי טיפוסי המתקיים בכל שנה  בתאריך 31 באוקטובר .  חג  ליל הקדושים , הוא  המקבילה  שלנו לחג  הפורים . כל האנשים , ילדים כמבוגרים , מתחפשים בתחפושות שונות ומשונות . הבתים מקושטים בשלל אורות וצבעים  ומעל לכל  דמותו של הדלעת – הצהוב , כתום שמשחק  תפקיד  מרכזי בכל החגיגיות . הדבר  היחיד  ששונה  מחג  הפורים שלנו הוא  שאין מגילה  ואין אסתר  המלכה  ו/או אחשוורוש  המלך .

 

1. 

יהונתן ישב  לבדו במסעדה  שבלב " הדאון טאון " של ס.פ , ואכל לאיטו את ארוחת הצהרים שהזמין . הוא  לא  מיהר  לשום מקום והיה  לו את כל הזמן שבעולם . את היום , הוא  בחר  לנסוע  לבדו לראות את העיר  .

מלצרית , אישה חייכנית וחמודה  , שיונתן העריך את גילה  בשנות  החמישים לחייה , שירתה  אותו ואת שאר  הסועדים . לכולם היא  חייה  אבל אותו היא שירתה  גם מכל הלב . 

כשסיים את הארוחה  , ביקש  ממנה  את החשבון . המלצרית הניחה  לפניו על מגש  קטן את החשבון  וביד  השניה  היא  הניחה  לתוך ידו   מפית  מקופלת . יונתן הרים את ידו עם המפית לנגב  את פיו , כשהרגיש  את ידה של המלצרית אוחזת בעדינות בידו ועוצרת אותו מלהרוס  את המפית . היא  חייכה  כל הזמן , אליו ולשאר  הלקוחות שבמסעדה   ולכן לא  הבין  כשהיא  פנתה  אליו ואמרה  :

" תפתח את הפתק  רק  כשתצא  מהמקום ."

יונתן הוציא  את ארנקו שילם את החשבון והניח טיפ כמקובל .

כשיצא  מהמסעדה  , הוא  עוד  ראה  את הגברת מסתכלת אחריו ומהנהנת לאות כן בראשה  , לפני שניגשה  לשרת לקוח  אחר .

 

אור  השמש  הכה  לפתע  בעיניו . יהונתן , היה  רגיל לעשן סיגריה  לאחר  ארוחה  טובה  , ומאחר  והעישון נאסר  במקומות ציבוריים , כמו מסעדה, עכשיו שעמד  מחוץ למסעדה  ונשם עמוקות , הוא  הרשה  לעצמו להוציא  מכיס  חולצתו סיגריה  ולהדליקה , ולנשום עמוק  לתוך ריאותיו , את עשן הסיגריה .

 

( במאמר  מוסגר . כמעשן , איני מבין את החוק  על איסור  העישון במקומות ציבוריים . ושלא  אובן לא  נכון . במקום סגור  - יש  לאסור  את העישון . אבל לא  פעם אני יושב  בבית קפה  ששולחנותיו עומדים על המדרכה  , ובמרחק  מטר  אחד  מהכביש  שעליו עוברים בזה  אחר  זה  אוטובוסים ומכוניות לרוב.  לאנשים שישושבים בשולחנות סמוכים לי , לא  מפריע  כלל זיהום הפיח שיוצא  ממפלטי האוטובוסים – רק  כשאני מצית לידם סיגריה  הם נחרדים לבריאותם !!)   

 

לאחר  שמצץ מהסיגריה  פעם , פעמיים , נזכר  בפתק  שהיה  מונח בכף ידו השניה .

בפתק  היה  כתוב  בכתב  יד  נאה  : " מזמינה  אותך למסיבת חג  ההלוויי שתערך הערב  בביתי .  טל : ...415 .  

 

2.

יהונתן חייג  את מספר  הטלפון שהיה  רשום בפתק . הוא  הכיר  מיד  את קולה  של האישה  שענתה  לו מעבר  לקו הטלפון .

Hi , this  is  Jonathan" "  " היי , שמי יהונתן . את בטח זוכרת אותי .... "

היא  הפסיקה  אותו באמצע  המשפט ואמרה  בקול  קליל . " בטח שאני זוכרת אותך רק  שלא ידעתי את שמך . יהונתן ! תדע  לך שחיכיתי כל היום לצילצול הטלפון שלך . "

השתררה  דממה  בקו . יהונתן לא  ידע  מה  עליו להגיד  עכשיו .

היא  התאוששה  ראשונה  ואמרה  : " יהונתן נעים מאוד  , שמי מרי – אן ."

" שמך מרים ? " הוא  שאל כלא  מאמין לצירוף המקרים .

"כן . למה  ? יש  לך איזה בעיה  עם השם שלי ? "  

"לא  . "

היא  הסבירה  לו כיצד  להגיע  לביתה  .

 

3.

 יהונתן עמד  בפתח הבית הזר  לו . הוא  היה  מאוד  נירגש  מעצם המעמד  שהרי לא  הכיר  אף אחד  מהחוגגים כולל את בעלת הבית . בעודו עומד  בפתח הבית , הוא  שם לב  לשתי עובדות . האחד  - הוא  היה  היחידי שלא  היה  מחופש  . הוא  אומנם לבש  את חליפתו הכחולה  שהבליטה  ביתר  שאת את צבע  עיניו הכחולות . אבל לא  מעבר  לכך . השניה ,  בקבוצה  גדולה  של אנשים שעמדה  במרכז  הסלון הגדול של הבית , ובמרכזה של הקבוצה  ניצבה  דמות של נסיכה  בשימלה  ירוקה  וארוכה  ועל ראשה  היה  מונח כתר . הנסיכה  הייתה   מוקפת מכל עבר  בדמיות של נסיכים ותחפושות אחרות .

היא  הייתה  הראשונה  שהבחינה  ביהונתן העומד  בפתח הסלון . היא  ביקשה  מכל הנוכחים סליחה  והיא פנתה  לעבר  הפתח . הסלון נחצה  לשתיים והיא  עברה  בו  כמו מלכה  .

" אני שמחה  מאוד  שבאת ." חייכה  לעברו של יהונתן.

"אני מתנצל שלא  באתי מחופש ." אמר 

"אתה  , אתה  לא  צריך להתחפש  . אתה  נראה  הכי טוב  כמו  שאתה ."  מרי אן חיבקה  אותו בשתי זרועתיה והמשיכה  בדבריה  :  

"אתה  רואה  כאן את כולנו מחופשים בכל מיני תחפושות של דמויות , כי אחרת לא  היינו מסוגלים לשוחח אחד  עם השני , לא  היינו מסוגלים להיות אחד  לצד  השני . לעומת זאת , אתה ... "

" כן מה  איתי ? " שאל .

" התאהבתי בך מהרגע  הראשון שנכנסת למסעדה  ... " 

 

הוא  נשאר  עד  שאחרון האורחים הלך . עכשיו רק  שניהם נשארו לבדם בסלון שהיה  מלא  בשאריות של אוכל בצלחות ובכוסות מפלסטיק  .

 

כל הזכויות שמורות  לדני גילבוע  © 12.11.2008

תגובות