יצירות אחרונות
בזיעת פועלם יביאו השלום (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (6 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (4 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
סיפורים
היש אהבה " ממבט ראשון " גם לאחר גיל חמישים ?סיפורי סאן פרנסיסקו . היש אהבה " ממבט ראשון " גם לאחר גיל חמישים ? האם הרגשתם פעם שאתם מתאהבים במישהו ממבט ראשון ? האם תתיכן אהבה ממבט ראשון בגילי החמישים , השישים לחיינו לאחר שכבר חשבנו שחווינו כבר את הכל ? הקדמה : חג ליל כל הקדושים – חג ההלוויין – Halloween , הינו חג אמרקאי טיפוסי המתקיים בכל שנה בתאריך 31 באוקטובר . חג ליל הקדושים , הוא המקבילה שלנו לחג הפורים . כל האנשים , ילדים כמבוגרים , מתחפשים בתחפושות שונות ומשונות . הבתים מקושטים בשלל אורות וצבעים ומעל לכל דמותו של הדלעת – הצהוב , כתום שמשחק תפקיד מרכזי בכל החגיגיות . הדבר היחיד ששונה מחג הפורים שלנו הוא שאין מגילה ואין אסתר המלכה ו/או אחשוורוש המלך . 1. יהונתן ישב לבדו במסעדה שבלב " הדאון טאון " של ס.פ , ואכל לאיטו את ארוחת הצהרים שהזמין . הוא לא מיהר לשום מקום והיה לו את כל הזמן שבעולם . את היום , הוא בחר לנסוע לבדו לראות את העיר . מלצרית , אישה חייכנית וחמודה , שיונתן העריך את גילה בשנות החמישים לחייה , שירתה אותו ואת שאר הסועדים . לכולם היא חייה אבל אותו היא שירתה גם מכל הלב . כשסיים את הארוחה , ביקש ממנה את החשבון . המלצרית הניחה לפניו על מגש קטן את החשבון וביד השניה היא הניחה לתוך ידו מפית מקופלת . יונתן הרים את ידו עם המפית לנגב את פיו , כשהרגיש את ידה של המלצרית אוחזת בעדינות בידו ועוצרת אותו מלהרוס את המפית . היא חייכה כל הזמן , אליו ולשאר הלקוחות שבמסעדה ולכן לא הבין כשהיא פנתה אליו ואמרה : " תפתח את הפתק רק כשתצא מהמקום ." יונתן הוציא את ארנקו שילם את החשבון והניח טיפ כמקובל . כשיצא מהמסעדה , הוא עוד ראה את הגברת מסתכלת אחריו ומהנהנת לאות כן בראשה , לפני שניגשה לשרת לקוח אחר . אור השמש הכה לפתע בעיניו . יהונתן , היה רגיל לעשן סיגריה לאחר ארוחה טובה , ומאחר והעישון נאסר במקומות ציבוריים , כמו מסעדה, עכשיו שעמד מחוץ למסעדה ונשם עמוקות , הוא הרשה לעצמו להוציא מכיס חולצתו סיגריה ולהדליקה , ולנשום עמוק לתוך ריאותיו , את עשן הסיגריה . ( במאמר מוסגר . כמעשן , איני מבין את החוק על איסור העישון במקומות ציבוריים . ושלא אובן לא נכון . במקום סגור - יש לאסור את העישון . אבל לא פעם אני יושב בבית קפה ששולחנותיו עומדים על המדרכה , ובמרחק מטר אחד מהכביש שעליו עוברים בזה אחר זה אוטובוסים ומכוניות לרוב. לאנשים שישושבים בשולחנות סמוכים לי , לא מפריע כלל זיהום הפיח שיוצא ממפלטי האוטובוסים – רק כשאני מצית לידם סיגריה הם נחרדים לבריאותם !!) לאחר שמצץ מהסיגריה פעם , פעמיים , נזכר בפתק שהיה מונח בכף ידו השניה . בפתק היה כתוב בכתב יד נאה : " מזמינה אותך למסיבת חג ההלוויי שתערך הערב בביתי . טל : ...415 . 2. יהונתן חייג את מספר הטלפון שהיה רשום בפתק . הוא הכיר מיד את קולה של האישה שענתה לו מעבר לקו הטלפון . Hi , this is Jonathan" " " היי , שמי יהונתן . את בטח זוכרת אותי .... " היא הפסיקה אותו באמצע המשפט ואמרה בקול קליל . " בטח שאני זוכרת אותך רק שלא ידעתי את שמך . יהונתן ! תדע לך שחיכיתי כל היום לצילצול הטלפון שלך . " השתררה דממה בקו . יהונתן לא ידע מה עליו להגיד עכשיו . היא התאוששה ראשונה ואמרה : " יהונתן נעים מאוד , שמי מרי – אן ." " שמך מרים ? " הוא שאל כלא מאמין לצירוף המקרים . "כן . למה ? יש לך איזה בעיה עם השם שלי ? " "לא . " היא הסבירה לו כיצד להגיע לביתה . 3. יהונתן עמד בפתח הבית הזר לו . הוא היה מאוד נירגש מעצם המעמד שהרי לא הכיר אף אחד מהחוגגים כולל את בעלת הבית . בעודו עומד בפתח הבית , הוא שם לב לשתי עובדות . האחד - הוא היה היחידי שלא היה מחופש . הוא אומנם לבש את חליפתו הכחולה שהבליטה ביתר שאת את צבע עיניו הכחולות . אבל לא מעבר לכך . השניה , בקבוצה גדולה של אנשים שעמדה במרכז הסלון הגדול של הבית , ובמרכזה של הקבוצה ניצבה דמות של נסיכה בשימלה ירוקה וארוכה ועל ראשה היה מונח כתר . הנסיכה הייתה מוקפת מכל עבר בדמיות של נסיכים ותחפושות אחרות . היא הייתה הראשונה שהבחינה ביהונתן העומד בפתח הסלון . היא ביקשה מכל הנוכחים סליחה והיא פנתה לעבר הפתח . הסלון נחצה לשתיים והיא עברה בו כמו מלכה . " אני שמחה מאוד שבאת ." חייכה לעברו של יהונתן. "אני מתנצל שלא באתי מחופש ." אמר "אתה , אתה לא צריך להתחפש . אתה נראה הכי טוב כמו שאתה ." מרי אן חיבקה אותו בשתי זרועתיה והמשיכה בדבריה : "אתה רואה כאן את כולנו מחופשים בכל מיני תחפושות של דמויות , כי אחרת לא היינו מסוגלים לשוחח אחד עם השני , לא היינו מסוגלים להיות אחד לצד השני . לעומת זאת , אתה ... " " כן מה איתי ? " שאל . " התאהבתי בך מהרגע הראשון שנכנסת למסעדה ... " הוא נשאר עד שאחרון האורחים הלך . עכשיו רק שניהם נשארו לבדם בסלון שהיה מלא בשאריות של אוכל בצלחות ובכוסות מפלסטיק . כל הזכויות שמורות לדני גילבוע © 12.11.2008 תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |