גלית

בו נמחק גל חייך ואת בת 31,

זוך פניך הטשטש מאז

נותר בזכרון יופי מלאכי

אגמים תכולים

גלי שיער  זהובים ככתר ליופייך,

גומות חן מצטחקות

ים של טוב לב

 צדפי צניעות ואלמוגי חכמה

וחול זוהר של נתינה ואהבה.

חיוכך הוטבע בילדייך

שגדלו כמעט לבדם

תבונתך עברה לבנייך

שדוק עצב מלווה מבטם.

פנייך הצעירות נשקפות

בזוג הורים קשישים מותשים

שיבש מעיין דמעתם

שצרות איוב מנת סבלם,

והם זקופים כעצים שורשיים

בני הארץ הזו ובוני העם

מצפינים צערם