מעשיה במהר ובאיש ערב

הוא רצה לקנותה במאה גמלים

כאילו שימי קדם לא פסו מהארץ

ולא חי בימים אחרים.

לא שעה לעובדה שאינה בת ערב,

ועיניה גלויות רעלה אין בן,

וליבה רחב ועולמה כי רב.

שום מהמורה לא עמדה בדרכו,

לא התמהמה, דרש, התחנן,בקש,

גם שאלת- בתוליה לא טרדה מנוחתו

עמד מולה נכסף, הומה ,לא מהסס.

בלאסו אמריו ניסה לכבוש ליבה,

ליישר הרריה וגאיותיה למישור.

הרעיף מתנותיו למכביר

התנהג למולה לא כאיש מדבר

אלא ממש כלורד וכגביר.

רוחות קדים לימלמו  בכיין

דיונות החול עצרו מנוסתן,

נקיקי חוואר חסמו נשימתם

רצו לראותם כלה לחתן.

אך אף מוהר לא שבה ליבה

אין מחיר לאהבה שהותירה מאחורי גווה,

ויתרה על בדואי כהה עיניים וגא חיש מהר,