שירים

אין נביא ושופט בשער

 

עומדים מול שוקת שבורה

מי- חיים  משקשקים אין בה

נחליה אכזב,מימיה מי אפסיים,

אדמתה חרבה ,
אין שר, נביא או שופט בשעריה,

ואין טל ומטר להרוות חרבונה.

אפסו רחמי שמיים

רקיעי- עופרת מסמלים:

ניטלה הסגולה מעימנו

צמאה המכורה.

 

ענן -אובך שטפה,

ושכבות אבק הלס

מצרצרות בצליל צורם

על אדמת שממון וצייה,

שואלות המה:"איכה ירדת האדם?!

ובפני מי ניתן את הדין?

ודיין אין לנו?!"...
15/2/09

תגובות