שירים

כעס שנשכח

 

בכד קטן נכלאו

הרוע והעלבון שנשלקו ברותחין,

גם תולעי -הקנאה

נגנזו שם,

ואחר  בקלשון- זעם רגעי,

נכרה הבור ונקברה  שרירות  לב.

רגבי עפר תמים כיסו הכד,

ורק השרכים שצימחו על העפר

מזכירים לעיתים

מה שעלה מתהום הנשייה

וחפצנו שכוח מזמן.
16.2.09

תגובות