שירים

בועות

 

ממכמני נפשותינו

הפרחנו לאוויר שתי בועות.

 

אלסטיות כלבינו המתרחב,

כדוריות כעולמנו המתלהב.

צבעוניות כחמה במילואה
חמות כשדה הקמה המחכה לאות

ססגוניות כמילותינו המיתמרות.

 

השקט בן רחש,

האושר בן שקק,

אוויר כמיהות בן פעפע.

וכשעלו  אל על

שובל -אהבה עטפן

ושוב לא התמהמה.

26.9.09

תגובות