בגן נטיעותיי -5

      רחבת המרפסת
      *************

בגן הנטיעות

אני יצאתי אל רחבת המרפסת
שמעתי המולה, המייה מסוערת

הם באו בקולותיהם אליי

התלוננו על כי היונקות תובעים

בנשימה אחת תובעים להם הקרדיט

הם אמרו בלעדי יניקותינו

לא ניהיה לנו כמו שניהינו

אנו היונקות סופגים את לחלוחיתנו

בצנורות מוביל סללנו לכם הדרך

תראו אתכם, אתם לתפארת

התלוננו הנטיעות על היונקות

הם אמרו כי בלעדיהם אין חיים

הם הם צנורות המזון, הם המזינים

את האדמה מספגים, מהם המקור

מהם תשועת הנטעים

התלוננו הנטיעות על היונקות

הם מרביצים בהם תורה

כי במות היונקות המצווה היא לחיים

תנו כבוד ליונק

תנו הוד והדרו את השבח

בלעדיהם הגן איננו גן

והנטעים כלא היו

כי גבורה היא מן היונקות

משחיקה היא עבודתם

מספגים אדמות לגידול הגזע והגבעול

לצמח את העלה להפריח את הפרחים

להלך אל הזרע, לנבוט וגם להזריע

על מה אם כן, עמלם

לשווא ?! לא לשווא ?!

הגן כמוהו כמיטב

שימרו אותו

שימרו עליו

כי במותו של יונק יבוא הצוו אל החיים  

       על מדוכת דין
      ************

ברחבת המרפסת בגן נטיעותיי

אני נקראתי אל המדוכה

כבד היה ליבי

לא לרוחי כי יתאמר מישהוא על אחר

תיהיה סיבתו כאשר תסב

כל אחד בסגולת סגולתו

כל אחד בערכת ערכו

ואין אני ראשון אתה אחרון

ואין אתה ראשון אני אחרון

ואין לולא אני לא היית אתה

ואין לולא אתה לא הייתי אני

הנטעים מבוהלים סופקים כפיים

נדו אליי ראשם בעצב

כעסם נבט, שולחים קולות קינה

אני חפשתי את היונקות

תקעתי את עיניי אל האדמה

נסיתי לשקף את השורשים

נסיתי לראות בסיתרה

נסיתי לשמוע את קולם

אך המייה מהומלת ורעשנית הייתה

מאת הרוחות היא, הם נישבו בתוך הגן

קר היה לי במקצת

עורי סמר איכשהו

התאוויתי אל הרוח לה הסכנתי מקודם

בתוך כל ההמולה והרעש

עלה קול כמעט יציב, אומר להתייצב

את אוזניי ניסיתי להטות, להיטיב

למתן את תיפופן של הנשבים

לעשותן טפיף כטפיפות לסיבור אוזניים

או אז עלתה השאלה, כאילו היונקות

את קולם שמעתי כאפון על אופניו

למה אנו אשמים ולא פצינו פה

גם אם נשלח קולנו, מעובה אדמה

הליכותו מוקטמת

רעש ההמולה גובר

הבחנתי בו צלילים נותבים בראש

כמו היו אנשי מטווייה שמתווים קוו ומטה

כמו היו אנשי המראה שצובעים אוויר ורוח

כמו היו אנשי שופרות שמחצצרים בשער

הכל התערבב בכל

השמאל עם הימין עם הלמטה עם הלמעלה

כמו באו עם המניע

המניע מימין המניע משמאל

המניע מלמטה המניע מלמעלה

בהמון

אלו מפרשים ואלו דורשים דרשות

אלו מספרים סיפורים ואלו מעטיפים אגדות

אלו מאחזים ברסן ואלו מסבלים אוכף

ההמון שמלמטה אמר מה שאמר

והתערבב קולו עם ההמון שמלמעלה

גם זה שמן הימין גם זה שמן השמאל

בין לבין לבין לבין

מעין שיעמום ועיסוק והתעסקות

נדבך עלי נדבך כך נבנה כך מתהלך

אני שניסיתי לבחון תבחינים

נדמיתי עליי מתעסק כמות כולם.

זעקתי אל היונקות למה לא תדברו אליי?!

שמעתי תהודה מהדהדת, גם אתה באנוש

גם אתה בחולשת הדעת, כמו כולם בחולשת אנוש

כי אנוש אתה ואל אנוש כל תשוקתך

אמרתי אל היונק, אם לרוחך אם לאוו

הראה לי את פניך

ההד בשלו, גם אתה באנוש כי אנוש אתה

זעקתי אליו, אם לא לרוחך תפסיק להספיג!

הנח לנטע לנבול

התהודה כמו השיבה לי

אל תפנה כעסך אל  המושרש

מקומו במאחז ומזונו מצוי כיד האקלים

ואוליי בידי האדם

המתהלך הולך אל אן שיוליך המזון

       שורשים כולכם
       *************

פניתי אל הנטעים וקראתי

על מה תלונתכם, ולמה תתלוננו!

נטעים אתם היום, מחר תזריעו

והייתם ליונק המשרשר שרשראותיו

אל תוך אדמתכם תיהיו כנטועים

ומה אז, בתורכם אתם?!

צאצאים אתם כולכם לנטע של האתמול

שהשריש והצמיח זקופות אל השמיים

אחר הציצו מן המאפל

אל השמיים בכיווני שמש ורוחות

גם אתם הייתם ותיהיו במתהלך

המילים מילים הן

אף ממשל לא הטיל עליהן מס

יבואן ויצואן חופשי הוא ללא מגבלת מכסים

פריקתן תיהיה באשר תיהיה

בנימלי חופים, בנימלי אוויר או בבתי הדואר

על מה אם כן כעסכם

היום אתם במורדים

מחר אתם בנוטעים

       שירה חדשה
       **********

אמרתי אל הנטעים, אתכם אני רואה

היונקות סירגו עצמם, דרכם היא דרך חשכה

עיין לא תראה אותם, ואתם חשים

הטיבו על רגשותיכם, על הזמן אל תחוסו

ממילא גולש לו באין עוצר

הלוך ילך אל המקווה

שם מאגריו זיכרון על זיכרון

כולנו כמזכרות

יש המשמחים על הלבבות

יש המעיבים זוהרם ויש המנצנצים

ויש כחיות הטרף אורבים לטריפתם

הנטעים, היו נאספים סביבותיי

פניכם הפנו אל כיווני

יחד נרים קול ונשיר

נשיר שירה חדשה

היונקות הלכו בדרכיהם

מן האדמה הציצו הניצנים

והובילו אל הגזעים למשך הגבעולים

זרימתכם יונקות

ימהילו העלים בחמצן ריאתם

כי יונק העבר היה לנטע

והנטע של היום ליונק המחר יהיה

תצמח לה הצמחייה באשר תצמח

מי בתאורת יום מי בחשכת לילה

מי בהצללת שמשות

מי בחממות

ואין לדעת אם בכך יימצא האושר

כל אחד בסגולתו כל אחד בערכו

כי האושר כמוהו כמטרה המסומנת

מחסורו ינתב את גווניו

כברת הדרך אליו היא העיקר

וכפטה מורגנה סימון האופק

       רוחי שלי
       ********

בואי רוח נשבי עליי

פזרי אווירות מסביב

עת תנוחי אני אתיישב איתך

בכל מקום

ברחוב

במקומות צעדיי

בבית

בגן נטיעותיי

גם ברחבת המרפסת

בעמידה או בישיבת ספסל

גם אם ייהמו רוחות אחרים

סובי דרכך מדי פעם

אל תשכחי לבקר אותי

והביאי אותה עימך

היא כבר תפיח בפיתוחים

כל ניצן יציץ כנזר

וכל העלווה תימלא בפוארות

הפרחים ירחיבו פתיחות

ועלי כותרותיהם יניפו שלום

ולכל הבא

השמחה תצהיל פניה

 © כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל-ליאון