יצירות אחרונות
כהרגלי ממשיך (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -27/12/2024 06:42
זה מה שאני רוצה (4 תגובות)
זיו כץ /שירים -27/12/2024 01:30
אשליית קיומנו (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -26/12/2024 21:55
שיר השבוע - נִסִּים הֵם סִימָנִים🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/12/2024 21:54
מה איתנו מה איתם (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -26/12/2024 21:42
ציר הזמן לוחש הלאה ... (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/12/2024 20:33
רַק עוֹד רֶגַע, (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -26/12/2024 13:43
סיפורים
שירים, אחד במאי אלפייםשירים
אחד במאי אלפיים היה שונה מימי ראשון במאי קודמים בימי חיי, אשר צוינו מאז שאני זוכרת את עצמי – כימי חג ושבתון, יום הסולידריות הפועלית הבן-לאומית ואילו הפעם ציינתי זאת אחרת. אחד במאי אלפיים היה ערב יום השואה. רגשותיי היו מעורבים ומחשבותיי נעו מזיכרונות אודות תהלוכות – הפגנות אחד במאי בימי נעוריי, לסיפורים אשר התוודעתי אליהם משמיעה, קריאה וראיית סרטים, על אותה תקופה נוראה – השואה, ביודעי כי רב העולם עמד מנגד. החלטי להשתתף בסדנה ביום זה, (שלא כהרגלי מימים ימימה,) כי כל יום בו אני משתתפת בסדנה הוא לי יום חג וכן משום שרבה הייתה סקרנותי מה יהיה נושא דיון הזיכרונות. התלבשתי בהתאם למועד, מכנסיים בהירים וחולצה אדומה ובאתי לסדנה. המנחה הציעה כי נכתוב אודות שירים המלווים את חיינו, בו ברגע שההצעה הועלתה צפו בזיכרוני מילים אלו של אלתרמן בליווי מנגינתם: "חודש מאי היה נאה מכל המאיים שילדה אי פעם אימא אדמה. הגדודים הלכו כאחוזי סחרחורת, כילדי בית-ספר שקיבלו יום חג." הנחתי כי מילים אלו הן מתוך שירו "אל תתנו להם רובים", אולם לא הייתי בטוחה כי אכן זה נכון. חששתי שמא זיכרוני בוגד בי כיוון שעברו שנים רבות מאז קראתי את השיר. חקירתי איששה את הנחתי ומילות השיר נמצאות בידיי. "אל תתנו להם רובים" פורסם בזמנו ב"טור השביעי" בעיתון "דבר", אך אין למוצאו כיום בכתובים. בצעירותי, כחברה בחטיבה הצעירה של מפ"ם השתתפתי במעין חוג דרמתי. במסגרת חוג זה, הקראתי את השיר "אל תתנו להם רובים" – באחד במאי. מקמה זו הוקדשה כידוע לי ללוחמי הגדודים הבין לאומיים במלחמת האזרחים בספרד נגד גדודי פרנקו וכן התריסה נגד השימוש בגז החרדל. השפעת השיר הייתה עלי רבה, כאז כן עתה – בעצמת התיאורים ובניגודיהם. אין מקמה זו מדברת על השואה, אלא, על מלחמה מקדימה למלחמת העולם השנייה. אולם דווקא בה נזכרתי באחד במאי אלפיים ערב יום השואה. כעבור שבוע, בערב יום הזיכרון, עלה וצף בזיכרוני שיר אחר של אלתרמן "מגש הכסף", אף הוא פורסם ב"טור השביעי" ב"דבר" ונמצא גם היום בכתובים. שיר זה כקודמו מלווה אותי מאז חברותי בחטיבה הצעירה של מפ"ם., אותו הקראתי במסיבת יום העצמאות במסגרת מופע של החוג הדרמתי. מקמה זו משרה בי בתיאוריה, מהבית הראשון חרדת קודש והמשכה הוא מענה לאמרת נשיאנו הראשון חיים וייצמן, שהינה גם המוטו לשיר. : "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף." אני סבורה כי יש מקום להקריא מקמה זו בפתח חגיגות העצמאות כמעבר מאווירת יום הזיכרון לזו של יום העצמאות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |