שירים

טיפות..

 
 
 

נוטפת אגלי שמש

מבט מצומצם מקרניה

לשון על שפתיים סדוקות

מניפה שערי מפני

מחשבות הזויות

כמתהלכת במדבר

ומים אין

ואדם אין

וחיה אין

והלבד משתלט

והבאר רחוקה

ונפתחו שערי רקיע

וטיפות ברוכות

היטיבו

נפש..

 

תגובות