שירים

חיי בין ים ושקיעה

קשתות האקוודוקט בקסריה, חורף.
על השובר מתנפצים הגלים.
קצף לבן, מותירים.
מבעד לאחת הקשתות, שקיעה חורפית
שניים לבד. החוף שקט וקסום,
קרני שמש אחרונות מבעד לעננים
נושקות לים, כנשיקת מוות אחרונה,
רגע לפני הבערה - כחופת כלולות -
אדום וכחול ערבוביה.
עוד לפני שירד לו הערב
רצנו לאורך החוף עירומים
לא ראינו איש מסביבנו
רק אתה ואני -
מתחבקים, מתנשקים 
שולחת אליך זרועות 
כמו גור תמנונים משתעשע,
עוטפת אותך בזרועות אהבה.
 רוצה איתך, את השקט האינסופי
לקראת הרעש הרוגע
 חיבור עילאי.
 
 
 



תגובות