שירים

כנר הרחוב

 
בקרן רחוב השכחה

עמד וניגן צלילי גורלו.

ממיתריו בקעו צלילי עצבת

סיפרו הם על נופים מוריקים

וארמון קרח שנופץ לאלפי רסיסי בדיחות מרות.

 

בסימטת היאוש המתגנב

בקעו מכינורו מנגינות חולמות

ששרט בן  הזמן

ולהן ניחוח  ימים אחרים

וסיפור  נשכח על אהבה  נחמצת.

 

בצמת היגון המתמשך
 ידיו שוררו בלדות רכות

בריח שלכת עצי ליבנה

ונופים מושלגי ארובות צוחקות מהלובן,

ורק שולי כובעו העומד ריקם

השיבוהו   לרחבת המציאות העוגמת.
 6.9.09

תגובות