שירים

דממה וקרן עלומה

 

בדומיית השחר

של שבת בבוקר

אני דמומה,

השקט מתהלך בחדרים

דובר אלי ברחשיו הדוקרים.

פותחת אט אט חלון

כמו מסרבת להפרד מהלילה המנחם.
 

ויפעת האור חודרת בעצלתיים

מאירה באלם  כמיהותי

קוראת לי בקרן עלומה,

חודרת אלי באלומתה

מנבכי אהבה חבויים
לוטפת בדידותי.
12.9.09

תגובות