שירים

שם בנכר

 

וכי תדרכנה רגליך

ותעש חגיך בנכר

על האדמה הטמאה הזו,

התוכל להישיר מבט

לצאצאי זרע הגרדומים,

לחבקם באמת?

לאצור יום נקם ושילם

שטרם בא אל סיפו,

להתעלם מהקרקע

המגואלת בדמינו?

לשכוח שבה

לפתח כל חטאת רובץ?

ולהמשיך הלאה  עם הדור החדש

ולהניח שק אשם מאחור?!
 
ומולך לנצח יעמודו

רק פניהם היבשות מדמע

וכותנות פסיהם הגרומות
שירעידו

זכרונות אימה

בין שקשוק הקרונות לעד.
 30.9.09

תגובות