שירים

כמו כפות תמרים

 
ושוב ערב חג

יורד על סוכותינו בלי גלעד.

ליבינו מלא כרימון

לילד הזה שהותרנו מאחור,

הערבה בוכייה בחוצות

דומעת עם אימו ואביו
למראה דמותו וקולו ממרחקים.

שמור הילד כאותו אתרוג יקר

שהמחזיקים בו

יודעים ערכו .
והסער שבליבו
ניכר ברעד קולו.

 

ניחוחות הדס אוהבים

שלוחים לו ממשפחתו

ומכולנו פה,

וליבנו נושא תפילה מייחלת-

שכמו כפות תמרים

ימשיכו לסוכך עליו

וישלחוהו במהרה

לסוכת משפחתו  האוהבת.
2.10.09

תגובות