שירים

הקבצן

 
כערער בערבה

עמד הוא בשולי החיים.

ערפילי ערב  סתרו

שערו המסואב,

הגיש כובעו ללא בושת פנים

לעוברים ושבים,

הביטו אלו בו חלקם בחמלה,

אחרים בפנים חרופות.

זרקו מטבעות

לפינת  גורלו,

המשיכו בשלהם

ולא שעו לדמעות מצוקתו.
1.11.09

תגובות