|
אוי בר מינן אדיו סנטו, אני יושבת בכסא הנוח שלי בסלון וריח של פרחים מן הואזה של בעלי מגיעה אליי יפה מאוד ואני מריחה, ממש ניחוח לה פלורנסה. ומביטה בטלוויזיה ורואה את הארדואן התורכאנו הזה עם הבוקא דל ג'ורא, עם הבוקא דל פישו שלו מדבר נגד ארץ ישראל ומה זה נכנסה בי הלוקה שבי כמו שאמרה אמא אסטריאה בר מינן לפעמים אני יכולה להיות כמו אש ששורפת כל מה היא באה איתו במגע ואף אחד לא יכול עליי. אני מתילדה שהייתי ספרנית בספרית תל אבו ראס שבגבעת זלמן ושלמדתי לתת שירות לכל אדם שנחמד.
ושוב פעם ראיתי את הארדואן הזה הויאז'ו הדמיקולו הזה שמשחק אותה צעיר, יעני קנה חליפת אלגנט ועומד מול מיקרופון ומשחק אותה בקומבינה שלו כדי שהמוצ'צ'יקס יתלו עליו והוא יהיה להם כמו קולב לבגדים.
אז ישר אמרתי למשפחה- אני ילך ללמד אותו לקח שידע מה זה. הרי אני יודעת טיפה תורכית והמון שפניולית והוא ישמע לי ואני ילמד אותו איך לדבר, למה מי עזר לתורכים שהייתה שמה רעידת אדמה - הישראלים.
אז לקחתי מטוס לאיסטנבול וירדתי משם בשדה תעופה, קצת ישבתי אצל משפחת אלפנדרי ונתנו לי בורקיטס ודיברו לי על הלב שלא אתעסק עם הארדואן, שהוא פיץ' גדול, וכבר שהיה ילד היה הולך מכות עם כל השכונה ומי שהיה מתעסק איתו היה מביא את החברים שלו לתת להם מכות. אבל לא שמעתי להם בכלל ולקחתי מונית והלכתי לבניין של הממשלה שמה ולא נתנו לי להיכנס. סניור שומר אומר לי "בודום דודום שצ'וק" יעני, חי נפשי, אדיו סנטו, מה זה המילים האלה. אפילו אמא לא הייתה אומרת ככה. וניסיתי לדבר פראנסווית ולא ענה לי וניסיתי שפניולית.
ופתאום נפתח השער ויוצא איזה אדם משופם כזה עם עניבה אלגנט והוא מתכוון להיכנס לאוטו ובחיי זה ארדואן. ואני ניגשת אליו בעדינות ואומרת:
"ארדואן, אתה תפסיק להיכנס בישראל וללכלך עליה, אתה עושה אותי נרבוזה, יעני עצבנית. אני לא יכולה לישון, חי נפשי, אם תפסיק לדבר נגד ישראל אני ילמד אותך קצת שפניולית."
והוא מסתכל בי בעיניים של לונסו ואומר בשקט:
"היחס שלי לישראל הוא כתוצאה מפשעי המלחמה שביצעה ברצועת עזה."
ואמרתי בכעס גדול "ואתם לא ביצעתם פשעי מלחמה נגד הכורדים ונגד הארמנים? מה היה קורה אם היו יורים לכם טילים על איסטנבול ועל אנקרה..."
הוא כנראה התעצבן, אבל היה עדין קצת ולא הראה את זה, דיבר עם שומר הסף שלו ואמר בשקט בשקט מילה אחת שנשמעה כמו: "בודום קוטום" והצביע לאיזה כיוון.
אז פחדתי, אולי הוא רוצה לזרוק אותי לכלא, אני כבר ראיתי הסרט "אקספרס של חצות" עם הבחור האמריקאי ומה שעשו לו, מיסכין, הוציאו לו את הנשמה, שמו אותו מאחורי הקרסלדה של הכלא ואכל בצל קצוץ.
"פישו דה ויאז'אס, קרא דה רבאנו!" צעקתי לו "מה, לא נעים לך לדבר עם ויאז'ה זקנה כמוני?",
ואז פתח את הפה שלו ואמר "יא ויאז'ה, לוקה צ'פצ'ולה, את לא מתביישת לבייש אותי? לי יש כבוד!"
ואמרתי "יא ארדואן, מאיפה לך שפניולית?"
ואמר "יא מתילדה, אני גדלתי בשכונה שחצי ממנה היו יהודים, הייתי גיבור, מה שקוראים אצלכם "פיץ'" והייתי הולך מכות עם כל השכונה וגונב להם אופניים ושהיו מבקשים ממני את האופניים הייתי סוחט מהם כסף, פרוטקשן, כי תמיד יהודים מצאו כסף, כי יש להם הרבה כסף... הם שולטים בכלכלה."
ומיד, אחרי שנייה אחת בלבד מאז שפתח את הפה שלו, הופיע איזה בן אדם, מה זה, לונסו שני, חצי גורסוס חצי קדמיסיס ולקח אותי והכניס אותי לאוטו יפה כזה ועשה לי סיבוב בכל איסטנבול עד שהגיע לשדה תעופה ושם ליווה אותי ספיישל למטוס ונכנסתי והמטוס טס מהר מהר כמו שמישהו רודף אחריו.
אבל אחר כך הבנתי שסידרו אותי והסתכלתי בחלון וראיתי את הבניין של ממשלה ואמרתי : "יא ויאז'ו ארדואן, אני עוד אחזור..."
|
