מכתב למערכת ההפצה של עיתון הארץ

מכתב ששלחתי פעם למערכת ההפצה של עיתון הארץ בעקבות אי הגעה של עיתוני השבת (שנגנבו מאחר ולא היו בתיבה)

להווי ידוע כי עיתון הארץ הוא עיתון הידוע בדעתנותו ובדעותיו הייחודיות ובין עלעליו מוצאים בו משכן שאנן יונים צחורות גדעון לוי ואורי אבנרי ורן אדליסט בצד ניצים כנדב שרגאי ולא יודע מי עוד כי זה מכבר פרחו להם הניצים למצוא להם מקור אחר...

 ובכל זאת שכנות טובה שוררת בין הציפורים הללו בין עלעלי העץ (הממוחזר יש לומר) בין אם הוא ירוק או לבן (כשערות זקנו של אורי אבנרי...) או יותר נכון "צהוב" והם קוראים דעותיהם ברמה ובתרועה ובשברים כקול שופר בהר הבית או (רחמנא ליצן מבלי להיתפס לקיצוניות יתר..) כקול שופר במחנה או (מבלי להיתפס למיליטריזם רחמנא ליצלן) כקול שופר השלום בספינתו של אייבי נתן עליו השלום (עכשיו זה נשמע יותר טוב...)

וקא משמע לן, אליבא דספרית בית העם עיתון השבת אינו מגיע למגינת כל לב ומה גם שנוספו בו מוספים כגון "כל העיר" המבוקש והנחשק על ידי קוראים רבים כאן. ומכמיר הדבר את לבו של הספרן, יען כי יש כאן כאלו אשר דפיו הגדולים של העיתון משמשים להם שמיכה דקה, כעין הפיקה כשהם ישנים ונוחרים את שנת צהרוריהם בלב האולם וקול הנחרה בא עדיי כעין הרוח המנשבת במערות האף ונתפסת בשערותיו...

ואם מביט אני בהם מתקיים בי הפסוק "המביט לארץ ותרעד" ואם לא יהיה עיתון גדול שכזה במה יתכסו ובמה יטמנו את פניהם על מנת לבכות?

והקוראים המשכימים קום ומכתתים צעדיהם לספריה ממלאים פיהם מים ופוכרים ידיהם על לחייהם והמים ניתזים לכל עבר והללו מתלוננים כהתלונן תינוק בן שנה על חלב שלא בא אל פיו: מדוע זה לא בא עיתון הארץ של יום ו' אל פתח הספריה? ומדוע המפיץ ישימו במפתן השער ולא דווקא בין חרכי התיבה. שהרי נקנתה תיבה גדולה בטבין ותקילין למען ישמרו בה העיתונים מכניסת השבת ועד כניסת השומר. ומדוע זה ייגרע נא חלקו של עיתון הארץ מחבריו מעריב וידיעות השוכנים בתיבה כביצים בקן, או ביצים של חמין של שבת  - מה שנקרא בלאדינו "גואבוס חמינדוס"

מדוע זה ייגרע חלקו של עיתון "הארץ" לבוא בקהל עדת מי מנה. ומי מנה עפר יעקב וביום א' כשאני מונה את העיתונים המגיעים אליי נפקד מקומו של הארץ זה כמה פעמים.

מדובר בעיר הקודש ירושלים תובב"א, ויש להכניס הנייר בין חריצי התיבה כאשר יעשה אדם בכותל ולא מחוצה לה, כי אז ישמש העיתון טרף לגנב או הארס שפתאום גילה כי יש ביכולתו האינטלקטואלית לקרוא הארץ ושת ליבו.

בקיצורו של דבר – נא דברו עם המפיץ של הארץ יום ו' למען יתן תבונה בלבו להנחות גליונו אל עבר מקום מבטחים ונאמר אמן.