שירים

תחושות בליל מדברי

 
מול שדה חרולים הנאבק ברוחות,
נוכח  היובש המדברי המסרב לשקוע
אזנך נפקחת לרחשי  כוכבים,

עינך נשענת על נקודה נעלמה בנוף

כבהמה מעברת המתקשה להמליט,

מוחך מתרוקן מדאגות,

נעשה קליל ככביסה המעופפת ברוח,

ורק לבך

מתרחב כפיהוק ההלך היעף במדבר,

ורגשתו מאיימת לפרוץ

כאבטיח עסיסי

בטרם פקיעתו.
18.11.09

תגובות