הבניין ברחוב יוספטל

"אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני: התרנגולת טובת כרבולת, הקוקיה-

יפהפיה,  החתולה-כל כך נקייה, והסנאית בעלת אגוזים, יודעת לחיות חיים עליזים."

לאה גולדברג כתבה את "דירה להשכיר" ואני קוראת כי עד היום הספר נמצא ברשימת רבי המכר של סיפורי הילדים. אין פלא....הסיפור נפלא וכל כך מתאים גם היום.

אבל בשבילי..כשאני קוראת-מקריאה אותו.....בשבילי הוא זיכרון אמיתי  כמעט חי מאותו בניין בן ארבע קומות ברחוב יוספטל בשכונה לא לגמרי מוזנחת לא לגמרי מטופחת, בעיר קטנה לא מאוד נחשבת אפילו מושמצת.

קומה ראשונה משפחת בוזגלו  ומשפחת פרישמן.

קומה שנייה משפחת דהן ומשפחת רביבו.

קומה שלישית משפחת נויימן ומשפחת....

 זיכרון הוא לפעמים געגוע לתמונות נוף ילדות: מרים, השכנה מהקומה השנייה, קוראת לי לבוא לקחת את הקוסקוס המהביל כמו תמיד באחר הצהריים של ימי חמישי.  איזה עונג - ריחות נישאים, תבשילים מחליפים ידיים. כמעט ואין מחיצות ואנו הילדים יכולים להתרוצץ בין הבתים כל אחד כבביתו שלו.

 בימי שישי הסתופפנו כולנו בסלון הקטן של משפחת שמחון מהקומה הרביעית, כדי לראות סרט ערבי עם פריד איל אטראש ,כי רק להם יש טלוויזיה ורק הם יכולים לתרגם לנו את הסרט. 

 והייתה ה"שכונה" , משחקי תופסת , חבל וקלאס שהרי לאף ילד לא היה מחשב. האמהות שלנו צפו בנו, משחקים ורבים, ממרפסות הבתים וכשבאנו להתלונן הן היו אומרות :

"אנחנו לא מתערבות במריבות שלכם, מחר אתם תשלימו ואנחנו נשאר בריב"

אבל היו גם ימים קשים. סופי עוברת תאונת דרכים קשה ומאושפזת זמן רב בבית חולים.

מרים, ללא היסוס, לוקחת את בתה  לביתה וכל בני המשפחה מתגייסים לטפל ברחל הקטנה כאילו ולהם נולדה. איזו דאגה, איזו אהבה ואיזו מסירות אין קץ.  והייתה  מלחמת יום כיפור .  אנשי המשמר האזרחי קוראים לכולם לכבות את האורות ... בחוץ אפילה ואנחנו יורדים למקלט המשותף , פוחדים ודואגים לאלה שגויסו. היה לנו גם את יניב המתוק , התינוק האחרון שנולד בבניין ...התינוק שכל כך אהבנו ושבגיל שנתיים בלע בוטן ונפטר... וכל הבניין התאבל עליו  ..וכעסנו שהיה ללא השגחה ואחר כך סלחנו.

והיו שלוימלה נויימן וז'אקוב דהן אשר גרים בשכנות גם היום.  הם שוכנים בבטחה בבית הקברות ורק חמש "דירות" מפרידות ביניהם. הם נפטרו בהפרש של שבוע...ואמי אומרת  חבל שלא קברנו יחד איתם חבילת קלפים "שכך יעבירו את זמנם"

משפחות שונות בגוון שלהן, בריח , בצבע  ומשפחות דומות באנושיות,