שירים

בדים ענוגים

 

דווקא בימי קושי ואיוולת

אני כמהה להיות תפורה

בחוטי צווארך  המכשפים,

להיות נתונה בשקע צווארונך הכוסף  ,

להתחבר לתכי קיבורת זרועך,

לחוש אריג חייך המופז בכף ידי,

ולדעת-

שאצבעותיך הטובות

שלי הן לשעה קלה,

מחממות ללא כפפה,

ויומי שוב יתפח כצעיף  פלומתי

כשובל רך שיעשה בי קפלי קפלים

וימתיק בבדיו הענוגים יום עמל יגע.
 1.12.09

תגובות