שירים

נחושה

 

מרקתי עלבוני במור ולבונה,

מחיתי עיני העששה מכעס,

שטפתי מחשבת בוז לקנאה מרושעת,

הרגע בו כמעט אבדו עשתונותי

הוטל לביב אפל.

 

נחושה ענדתי לצווארי עדי מאושש,

עטיתי רדיד מעושת,

קשטתי תנוכי אוזני בעגילי החוסן,

והמשכתי לכת בנתיבי העיקש,

יודעת-

ששום אדם בחלד לא יקדיר פני

ויחבל ברננת שגרת חיי המבורכת.
 9.12.09

תגובות