ספור חייה

[כן,זהו סיפור חיים אמיתי הפעם ולא בדייה כהרגלי]

ולפעמים בלילה אני נזכרת

בספור חייך,סנדרה

שהחריד עולמך השלו,

שהיה כספורו של קריאון

הניצב על חורבות ביתו

משתאה ואינו מאמין.

כן, סנדרה אביך היה רב חובל

תורן ומבצר איתן בנתיבך.

כשנקטעו חייו בטרם עת, נערה היית

עליתן שלש נשים ארצה

שלוש דורות ,נתמכות זו בזו

בכאבכן כחוליות בשרשרת איתנה.

נזכרת אני בדמותך

מגלה במפתיע שאנייתו עלתה על שרטון,

שלקח אחריות לספניו ולאורחיו בספינתו

צפה גורלו,

וכאדיפוס בשעתו

העניש עצמו טרם שקעה הספינה

וירה בגורלו לנצח.

ואת סנדרה,

למרות גלי הכאב המכים בירכתייך

ממשיכה את הצו,

ממריאה עוף עם מפרשייך