שירים

נרעדת היא

 

לוטפת ידו פסוקת מחלפותיה

נעה בלהט על כל קימוריה,

מקריא לה תוך כדי מעשה אהבתו

סיפורים ,פסוקיו  ודברי שירתו,

ועת כי יגש אל פסוקותיה-

זעה באי שקט בידיה וברגליה.

חושש כי ביישנית העלמה,

נעצר קמעה,ולוחש לה דברי כיבושין  ואהבה

על נפשה העלומה,

כי בקי הוא בדרך גבר בעלמה.
 

וכשידו ממשיכה לפשפש בחלציה בבטחה ובחום

 נרגשת נרעדת היא פתאום .
חשב כי מיצה דרכו עד תום
 
 אך אויה מעשה התרמית התגלה והעיב
זעקה גדולה  פרצה מפיו-
זה אינו הלהט , זה אינו החום ,
נעלם לו באחת כל החשק והאון

"זו לא גברת  ! אלא אדון"...

[מחויך ליום חמישי-נשיקת ערב השנה האזרחית כבר לא תהיה שם...]
 31.12.09

תגובות