יצירות אחרונות
זִכְרוֹנוֹת מִקּוֹנִי אַיְלֵנְד (0 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -21/11/2024 22:26
בגיל שבעים נפגשנו (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
סיפורים
כשאבא התחיל לדבר מתוך השינה.
בשבועות
האחרונים אני שומע מכיוון הסלון צעקות ודיבורים מאבי בלילה, תמיד אני נבהל והולך
לסלון לבדוק מה קרה וכשאני רואה ששוב פעם אבא התחיל לדבר מתוך השינה אני נרגע
והולך למיטה. תבינו, אבא שלי ישן בספה בסלון לא בגלל שהוא ואמא לא מדברים, הוא ישן
שמה כי אנחנו משפחה מסורתית שבה לגבר לאישה אסור לישון ביחד באותה המיטה.. החדר של
ההורים שלי קטן ואי אפשר להכניס אליו עוד מיטה אז זה מה שגרם לאבא שלי לישון כל
לילה בסלון. לילה
אחד, ממש כשבאתי לעצום עיניי ולתת לשינה לחלחל בי שמעתי את אבא צועק את המשפט הבא
"מכירים את זה שאתם אוכלים ארוחה עם כל המשפחה וכשאתם באים למזוג שתייה לכוס שלכם כל המשפחה מצטרפת ומביאה
לכם את הכוסות שלהם כדי שתמזגו להם גם"?! מה
אבא התחיל לספר בדיחות בזמן השינה?!, קמתי מהמיטה בשביל לראות מה קורה איתו ואז
הוא הביא אותה בעוד בדיחת "מכירים את זה". משהו
פה מוזר, לפתע הבא הושיט את ידיו קדימה (כמו בפרסומת לשוקו) הרים את גופו מהספה,
נעמד כשעניו עצומות והתחיל ללכת לכיוון דלת הכניסה של הבית "אבא.. הכל
בסדר?" שאלתי זה
מה שחסר לי, אבא התחיל להיות סהרורי. אבא
הגיע לדת הכניסה, פתח אותה ויצא ממנה וסגר אחריו את הדלת, אני הייתי קצת נבהלתי
ממה שקרה עכשיו אבל מהר נאחזתי באומץ, יצאתי מהבית והתחלתי ללכת אחרי אבא. אני
הולך אחרי אבא ברחוב, ידיו מושטות קדימה והוא לא מפסיק למלמל בדיחות "מכירים
את זה.." לעצמו.
איזה מזל שאין אף אחד ברחוב כרגע בגלל השעה המאוחרת. אבא
הגיע למין שכונת רבי קומות ונכנס בסמטה ואני הלכתי אחריו. הסמטה
הייתה ממש מסריחה וזבל היה זרוק בכל פינה ובכל משך הזמן הזה אבא לא מפסיק לגמגם
"מכירים את זה כשאתם נכנסים למעלית שיש בה כבר מישהו ואתם רואים שהוא לחץ על
קומה שבע ואתם רציתם בכלל קרקע ואתם צריכים עכשיו לעלות למעלה...." מאיפה הוא
לעזאזל הוא מביא את כל הבדיחות האלה ומעניין לאן הוא הולך לו. לפתע ראיתי את
אבא הולך ימינה בסמטה ואז שמאלה ואז משום מקום התגלה דלת סגולה כזאת שהיא כניסה
אחורית למקום גדול ומוזר, אבא עולה במדרגות לדלת ונכנס בה ואני ישר נכנסתי אחריו. כשנכנסתי
למקום הכל היה חשוך ולא ראיתי את אבא "אבא?, אבא?!" התחלתי לצעוק אך זה
לא עזר, גיששתי באפלה ובקירות עד שלפתע הרגשתי מתג, לחצתי על המתג ואז האור נדלק, התגלה
לי שאני נמצא בפרוזדור ארוך ולבן כשעל קירותיו יש כל מיני תמונות של סטנדאפיסטים
כמו אדיר מילר, שחר חסון, אורי חזקיה ועוד. בסוף הפרוזדור היה וילון אדום גדול, אז
הלכתי מהר כי אולי אבא הלך לשמה, הגעתי לווילון, הזזתי אותו טיפה והצצתי בשביל
לראות מה יש מאחריו ולא
האמנתי למראית עייני! ראיתי
שאני נמצא במין אמפי-תיאטרון ענק עם במה גדולה, כשעל הבמה אבא עומד ואורות
הזרקורים מאירים עליו, עיניו עצומות, מיקרופון בידו והוא מספר בדיחות "מכירים
את זה.." לקהל ענק שמורכב מיצורים מוזרים שהם כנראה חייזרים והם נקרעים מצחוק
ממנו. יותר
מוזר מי זה?, לא נראה לי שיש בעולם. אחרי
שעה וחצי בערך שאבא לא מפסיק להפציץ בבדיחות הוא מפסיק "אומר תודה רבה, הייתם
קהל של חייזרים נהדר" זורק את המיקרופון לרצפה, מסתובב כשידיו מלפנים ועיניו
עצומות ומתחיל להתקרב לכיוון שלי כשהוא אומר "אני מלך העולם אני, שפרה!,
תביאי עוד מרק!" טוב,
זה הדברים הרגלים שהוא אומר בדרך כלל מתוך שינה. בכל
אופן, חזרנו הביתה אחרי הלילה ההזוי הזה, אבא נשכב על הספה שנית, אני כיסתי אותו
בפוך, הלכתי לחדר, נשכבתי על המיטה ובדיוק כשבאתי לתת לשינה לחלחל בי שנית שמעתי
את אבא צועק הפעם "שפרה קיבלתי צו למילואים! עזה מחכה לי!" ואז
הבנתי שהלילה הזה אני לא הולך לישון. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |