יצירות אחרונות
כן צועד לבדו (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -18/11/2026 20:28
צביקה ס' (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/11/2026 19:09
מחשבות שקטות (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -18/11/2026 18:45
לִמְצֹא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ (4 תגובות)
אביה /שירים -18/11/2026 18:31
אין עם מי לדבר (4 תגובות)
ZR /שירים -18/11/2026 15:49
קבלת חוסר השלמות (7 תגובות)
**לנה** /שירים -18/11/2026 15:36
עלילותיי חבר לי חרוז ובואו לכרוז (6 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -18/11/2026 11:41
פיל (14 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -18/11/2026 06:36
לֹא לְהַרְפּוֹת🌹🌹🌹 (21 תגובות)
שמואל כהן /שירים -18/11/2026 05:31
שירים
יצאתי לראותיצאתי לראות, את דמותה של הארץ,
שספגה, כל כך הרבה פצעים. יצאתי לחוש, את הלך הרוח, שטפחה לי, ישר בפנים. על זוהר וטוהר, בלוריתה של הארץ, שהיתה, מחוזרת בלי סוף. על חיוך מאופק, כובע טמבל וחאקי, גם מכות שלמדנו לחטוף. אך שמרנו על פסון דרמתי, פנס בעין, הוגדר "נפילה". מכנס קצר, היה שרמנטי, קוד זיהוי היה: "פיל או פילה". שלל צבעים, זו דמותה של הארץ, עד היום, מחוזרת בלי סוף. רק פניה, עדיין דרמתיים, לכן בינתיים, יש לאן עוד לשאוף. יצאתי לראות, את דמותה של הארץ, שליקטה, מהרבה מדינות. פה ושם נזרקה, מילה מאולתרת, אז הבנתי: "אין כארץ הזאת". אז נשמור על פסון דרמתי, גם נאיר את פנינו לעם. ונרקוד ריקוד שרמנטי, כך יהיה לנו מרשם... מרשם פיוס, לא אנטיפטי... מרשם אוהב, קצת הגיוני... מרשם חושב, מעט אלגנטי... כזה שמחמם, את הלב.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |