יצירות אחרונות
כַּמָּה אֲנָשִׁים נִתָּן לִסְגֹּר בָּאֲרוֹנוֹת שֶׁל עֵץ (0 תגובות)
גד לוי /שירים -20/05/2024 18:56
נֵר בְּתוֹךְ כָּל אָדָם🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -20/05/2024 02:58
נפש מתרוממת למסעותיה (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -19/05/2024 23:43
אנחת העולם (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/05/2024 20:32
וְיֶשְׁנוֹ הַכַּעַס ... (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -19/05/2024 12:29
עַמִּיתוּשׁ הַמַּדְלִיקוּשׁ חוֹגֵג בַּרְמִצְוּשׁ - אתמול בר מצווה לבכור נכדיי (15 תגובות)
אביה /שירים -19/05/2024 11:05
שירים
יצאתי לראותיצאתי לראות, את דמותה של הארץ,
שספגה, כל כך הרבה פצעים. יצאתי לחוש, את הלך הרוח, שטפחה לי, ישר בפנים. על זוהר וטוהר, בלוריתה של הארץ, שהיתה, מחוזרת בלי סוף. על חיוך מאופק, כובע טמבל וחאקי, גם מכות שלמדנו לחטוף. אך שמרנו על פסון דרמתי, פנס בעין, הוגדר "נפילה". מכנס קצר, היה שרמנטי, קוד זיהוי היה: "פיל או פילה". שלל צבעים, זו דמותה של הארץ, עד היום, מחוזרת בלי סוף. רק פניה, עדיין דרמתיים, לכן בינתיים, יש לאן עוד לשאוף. יצאתי לראות, את דמותה של הארץ, שליקטה, מהרבה מדינות. פה ושם נזרקה, מילה מאולתרת, אז הבנתי: "אין כארץ הזאת". אז נשמור על פסון דרמתי, גם נאיר את פנינו לעם. ונרקוד ריקוד שרמנטי, כך יהיה לנו מרשם... מרשם פיוס, לא אנטיפטי... מרשם אוהב, קצת הגיוני... מרשם חושב, מעט אלגנטי... כזה שמחמם, את הלב.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |