פרחי בר

הבלתי נשלטת,

שקועה עמוק במרחב,

בין תחושת בטן,

אינטואיטיבית נחרצת,

לבין כאב ראש,

עמום.

כמו חפירה בהגיון נשגב.

באמצע,

מפרפר במטאפורה, הלב,

כפרח בר,

יונק, שואב, נאבק במרחב,

דרוך, קצוב,

לפעמים כואב.

נקודת האיזון

הבלתי מעורערת,

שקועה עמוק בהבנה,

של זליגת פרחי בר

– באקראי - מופשטת,

אך בעצם...

נשלטת כמכונה.

כך זורמת תחושה עמומה,

בתעלת קישור,

בין ראש כואב,

ולב מטאפורי, נאבק במרחב,

יונק, שואב,

מופיע קצוב,

ואז נעלם בדממה.  

נקודת האגו

הבלתי נראית,

שקועה עמוק בהטיה,

של תעלת הקישור,

מהלב, לסחרור וסטייה,

פיתול אין סופי...

נשלט כמכונה.

פרחי בר מפרפרים,

בזמן קצוב,

לפני ניתוק והטיה,

יונקים שירה וסיפורים,

כששמח או עצוב.

פרחי בר...

לזמן קצוב.

ביטול נקודת התורפה = איזון האגו