המיתולוגיה התימנית: כשיחיא פגש את משה דיין

יחיא קונקורדנציה ישב בכורסה מול נכדו ולעס עלי גת. מנשה הנכבד החזיק ספר עם תמונות ובהם תמונות רבות של כל מיני ארחי פרחי והנה שם לב יחיא שמנשה הקטן מתבונן בתמונה מוכרת. אדם עם רטייה על ראשו

"מי זה?" שאל

"שודד ים!" ענה מנשה

"יאו יא מנשה זה לא שודד ים זה אולי שודד עתיקות, זה משה דיין שהיה רמטכ"ל וגם שר ביטחון..."

"הוא גם היה דיין בבית המשפט?" שאל מנשה והוסיף "אתה הכרת אותו?"

"בטח שהכרתי, זה לא עיניים למשפט אלא עין למשפט, יעני דיין אלמנות ויתומים ומושיע בתולות!" צחק יחיא וירק את עלה הגת מפיו הישר אל המאפרה. "בוא אני אספר לך יא נכד יא בבא מרכבה על איך זה שהכרתי את הברנש הדיין בן דיין הזה ואיך היצלתי אותו פעם אחת מבור תחתיה."

"זה היה לפני ארבעים שנה בערך, הייתי במילואים נהג, בבית ליד, נהג של  טילטולית, ואחר כך הפכתי לנהג של ג'יפ מן אל ג'יפ והייתי מסיע קצינים וקודקודים, היסעתי את מוטה גור ואת גנדי ואת משה לוי משה וחצי. ויום אחד אמרו לי יא יחיא, יש אורח חשוב אתה תהיה הנהג שלו. אמרתי: "ומי האורח החשוב הזה?

אמרו: "אתה כבר תדע"

אמרתי: "ידוע תדע כי גר היית בארץ נוכריה! יאללה תגידו לי מי זה לפני שאני חוטף ג'ננה."

ושתקו.

ולמחורת אני מגיע לג'יפ ומי יושב לי שמה? שר הביטחון בכבודו ובעצמו. לבוש כובע טמבל ורטייה על העין האחת ואומר לי : "בוקר טוב יחיא יש לי שיחה איתך בשלוש עיניים!"

אמרתי: "על העיני על הראסי יא חביבי."

"אני רוצה שתיהיה הסנשו פנשה שלי ותיקח אותי לאן שאני יגיד לך, נצטרך לא להתעכב ולהתמהמה."

אההה אמרתי: "בסדר יא חביבי יא דון קישוט,בתנאי שתרשה לי ללעוס את עלי הגת שלי..."

הסכים הממזר וככה נסענו עליות וירידות דרומה אל ארץ הנגב כמו שנאמר "הלוך ונסוע הנגבה" ממש כמו אברהם אבינו עליו השלום וירדנו וירדנו וחצינו באר שבע ואמרתי לו, עצור כאן בשכונה אני יביא לך קובנה מדודה סעידה ולא הסכים השיכנאזי הזה שאמר כל הזמן "חבל על הזמן" וניסיתי לפתות אותו בסחוג וגם לא הסכים ואמר

"סע, סע, אל תתעכב, אני אספק לך כל צרכיך..."

 וחצינו העיר ואני רעב והבטן נדבקת לי לגב יאווו , הרגשתי כמו קיבוץ עין גב, וככה הגענו לקיבוץ רביבים והוא אמר לי עצור כאן ונכנס לאיזה בית דלפון, מיסכין כמו של פועל בניין שגר בשיכון המזרח ומי יוצאת משם? איזה אישה זקנה אחת עם אף בומבה, שמלה שנראית כאילו מוכר הבדים גילגל את הבד שלו סביבה ונעליים שחורות ואני מסתכל בה טוב ואומר: "בחייאת עיוני זו גולדה מאיר הוא בטח הולך לשבת אצלה במטבח..."

ובאמת ישב אצלה במטבח ושיצא הביא לי ג'רע של מים חיים וגולדה בעצמה יצאה מהמטבח ולהפתעתי הביאה לי קובנה עם סחוג והניחה אותו הג'יפ ואמרתי לה "יא גולדה מאיר יא ראש ממשלה יא גיברת מאיפה לך הקובנה הזה?" ואז הפתיעה אותי במבטא תימני ואמרה: "יא יחיא זה מהורים של החבר של הבת שלי תאכל מיין ינגעלה ותהנה." אבל עינו של דיין הייתה צרה בקובנה וניגש והסתיר את המטעמים בידיו ועוד לפני שהספקתי להגיד "חלאס" כבר מיד ראית את הפירורים האחרונים של הקובנה נופלים לו מהפה. ואני התעצבנתי ואמרתי לו: "אני ישלם לך עין תחת עין..."

ואמר: "יא חוצפן, אתה בסך הכול טוראי ואני הייתי רב אלוף."

"אמרתי, איזה רב ואיזה אלוף, אתה עלוב, אתה לא דיין ולא שופט, שוחד יעוור עיני חכמים וקובנה יסלף עיני משה דיין..."

ואמר: "אני עוד אסגור איתך את החשבון, ואמנם אין לי עין אחת אבל יש לי עין נוספת בגב" ובאמת ראה דברים שלא ראיתי ואולי באמת הייתה לו עין בגב כמו שעשה ההוא הזמר אייל גולן.

והלכו שמה במשעול של המשק כמה מתנדבות בלונדיניות יעני מתנדבות שבדיות והציץ ונפגע והלך שמה לאיזה שעה ואני מחכה כמו שנאמר: "וירא העם כי בושש משה לבוא" אך הנה זה חזר והתעצבנתי על העיכוב ואמרתי: "מה זה, למה העיכובים האלה מושיקו"

הביט בי ואמר ככה בשקט :היו לי דיונים..."

אמרתי: "רק שחבל על הדמן ואנחנו צריכים לצאת לזרך..." והתעצבן הבנאדם והוציא מאי שם בקבוק של ויסקי ולגם לגימה ארוכה.

ראיתי כי משה נתן עינו בכוס בלשון תרתי משמע ושתקתי והמשכנו ליסוע  ועללים ירידות ויורדים עליות והגענו שדה בוקרה והוא אמר: "בוא ונבקר אצל הזקן." ואמרתי "על העיני למה אני אוהב את הזקן כי פעם אחת ראיתי אותו רוקד דעסה עים תימנים במושב יכיני."

ונכנסנו שמה בצריף שלו  והוא כפוף מיסכין על כל מיני ספרים ממש כמו המורי סעדיה זכרונו לברכה ועל האף משקפיים של עדשות ערק ואשתו פולה נכנסה שאלה אותי לשמי ואמרה במבטא פולנית: "רבותיי, רוצים משהו לשתות?"

אמרתי: "כן יא פולה אני רוצה קפה עם חוויג'"

ואמרה: "אדון יחיא אין חוויג'"

והזקן ששתק עד עכשיו קם פתאום מהשולחן ודפק עליו ואמר: "מה פתאום אין חוויג'! בשנת 50 הביאה לי גיברת סולטנה שקית של חוויג' והוא נמצא אי שם." ובאמת הביאו לי קפה עים חוויג' ומושה דיין שיהיה בריא ישב עם הזקן ודיבר איתו שעה על הא ועל דא ואני הלכתי לצאת בחוץ והכול אבק מידבר השם ירחם מדבר וישימון כמו שנאמר:

"קול קורא במדבר פנו דרך."

ואחרי זה יצא הדיין בנון שלנטיות כזו ואמר לי "בנצור סע"

ואמרתי לו "אני לא בנצור אני יחיא, כמו שאתה לא מוטה גור."

ונסענו והוא הסתכל במפה וכיוון אותי ימינה ושמאלה ושוב ימינה ושוב שמאלה עד שהגענו לאזור שמה למטה בנחל צין והיו שם אדמות עם חרסים של עתיקות מתקופת הנבטים או הרומנים  ואמר: "עצור כאן" ועצרתי והוא ניגש לג'יפ ואיזה שק הוציא שם טוריה ומעדר ואני נבהלתי וחשבתי שעוד מעט יסנג'ר אותי ויגיד לי לחפור, אבל הדיין הזה התחיל לחפור ולחפור בלי לבקש ממני עזרה והיה לו כוח הג'חש  והיה מוציא מידי פעם חרס או אבן ומסתכל בה ושוב חופר וככה השמש כבר עמדה ככה באמצע הדרך למטה ואני יצאתי לשוח בשדה וששבתי לא ראיתי את משה דיין אלא ראיתי רגליים שיוצאות מהאדמה ואמרתי: "יאו מה זה הרגליים האלה למי הם שייכות?"

ופתאום אני שומע: "או או או"

ומיד הבנתי ולקחתי הרגליים והוצאתי אותו מתוך האדמה כמו שאליעזר הוציא את הגזר ,אבל הדיין היה חיוור מיסכין  וניגבתי אותו כמו שמנגבים רצפה ואמרתי לו יא דיין אתה בסדר?

ואמר "אם לא היית בא ברגע הנכון הייתי בר מינן."

השבתי: "חכם עיניו, סליחה, עינו  בראשו"

השעה הייתה שש בערב הוא שתק ואמר: "תגיד, אם אני מגיע אליך לארוחת ערב זה יהיה בסדר?"

עמדתי להגיד כן אבל אז נזכרתי שיש לי את ציונה בבית, והיא בלי עין הרע, יפת עין ויפת מראה והוא אחד הנותן עינו האחת בלא אחת ולא שתיים ונבהלתי ואמרתי:

"מיצטער יא חביבי, אנחנו הולכים לישון מוקדם..וחוץ מזה המקרר מקולקל ויש אצלנו רק צנון, לפת, סחוג וחילבה..."