רבי שלמה,להבדיל מרבנים מצויים,הנטועים בקהילותיהם,ולא משים כהוא זה,
היה נוסע מעיר לעיר במרחבי ארץ, ומשמיע את דרשותיו ושיעוריו לקהל השומעים.
, בכל מקום שהיה מגיע היו מקבלים את פניו בשמחה ובכבוד גדול.
בעל העגלה שהיה מוביל אותו מעיר לעיר, היה מתפעל מאוד מכל הכבוד הזה.
ופעם אחת, כשהיו שניהם בדרך, אמר בעל העגלה:
-""רבי, בקשה לי אליך. בכל מקום שאתה מגיע אליו, בני האדם מכבדים אותך עד מאוד.
ואני, אף על פי שאני רק בעל עגלה פשוט,
הייתי רוצה רק פעם אחת לדעת איך מרגיש האדם המקבל כבוד כה רב.
שמא תסכים , רבי, שנחליף את בגדינו רק ליום אחד? אז יחשבו כולם שאני הוא אתה,
רבי שלמה המפורסם, ואתה הוא בעל העגלה ויכבדו אותי במקומך..."
חייך רבי שלמה, ועל אף גדולתו , איש עממי היה, בעל נפש עליזה.
, הבין ללבו של העגלון שלו וראה בעין יפה:,,איך שנים רבות שירת הלז נאמנה,יום וליל
במסירות בלי קץ,,ומבלי שמץ טרוניה,
-"אפשר שאסכים לכך, ומדוע לא? ענה רבי שלמה,
אבל יודע אתה, שהבגדים אינם הופכים את האדם ללמדן.
ומה תעשה בענייני תורה? ומה תעשה אם יפנו אליך בשאלה קשה?
הן אז תהיה לצחוק בעיני האנשים ותנחל קלון ולא כבוד?"
חשב העגלון מעט ואז ענה:
-"אל תדאג לי, רבי, מוכן אני להעמיד את עצמי בסכנה זו."
וכך היה.
עצרו השניים את העגלה בצד הדרך, והחליפו את בגדיהם וגם את שמותיהם.
התיישב רבי שלמה הלבוש בגדי עגלון על מושב העגלון ונהג בסוסים,
והעגלון בבגדי הרב, התיישב ברווחה בעגלה, מרוצה.
וה"עגלון" דפק בסוסים, וייסעו.
אותו יום היה יום נעים, והסוס היה נינוח וצייתן ל"עגלון" הלא מנוסה.
גם ה"רבי" ישב לו נינוח והביט מבעד לחלון הקטן של העגלה בנוף.
הוא לא היה רגיל לשבת כך מבלי לחוש את הרוח מכה בפניו.
והנה, הגיעו אל העיר הסמוכה, וכל אנשי העיר יצאו לקראת האורח המכובד
והקיפו אותו בריקודים ושירה.
עסקני העיר ניגשו ובירכו אותו ולחצו את ידיו,
ראש הקהילה הזמין אותו לארוחה בביתו,
וכך ליוו אותו כולם עד לבית הכנסת, והעגלון המדומה נגרר במרחק אחרי הקהל..
כשהגיעו אל בית הכנסת ,
הושיבו את אורח הכבוד במקום מוקף למדנים מכובדים ובני ישיבה מהעיר ומסביב לה.
באותה שעה, עמד רבי שלמה האמיתי,, בקרן זווית והביט סקרן
לראות האם יצליח העגלון במשחקו או לא? והנה, אמר פתאום אחד הלמדנים:
-"רבנו הגדול!, שמא תבאר לנו הלכה אחת בגמרא
שאין אנו יודעים לפרשה?" ומייד התחיל אותו למדן לפרוש באוזני הרבי
את הסוגיה הקשה, אף הביא ספר ופתח לפניו והצביע בו על הכתוב,
והרבי המדומה עושה עצמו מאזין רוב קשב.
גם הרבי האמיתי האזין וחייך בלבו, כי הייתה הסוגיה באמת מסובכת מאוד,
והוא היה תמה וחושש כיצד יפתור אותה העגלון.
הציץ הרבי בכובד ראש בספר שהונח לפניו,
הניע ראשו לכאן ולכאן ואז הרים את ראשו כמתפלא ואמר:
"אכן, יש להתפלא עליכם על שלא נמצא ביניכם אף אחד שיפתור את השאלה.
שאלה כל כך קלה וסוגיה שכל אחד במחשבה קלה יכול לפתור
אפילו תפנו אל העגלון שלי, והוא ילמדכם!"
ובאומרו זאת, קרא אל רבי שלמה הלבוש כעגלון,
וקרא לו :"קרב הנה ולמד את האנשים הללו תורה..!"
----------------------------------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
