דין דודים

רווינו דודים עת רבה אחותי כלה

לא כפרפר המרפרף על פרח לא לו

כסכין פולחת ,כשיניי לביאה אכזרית

שועטים , רומסים,

עד כאב קם ובקע ממחוזות הוויה

דוחף עימו זעקה  נושנה עכורה

פיללה ליום בו תורשה לפרוץ

ממחוזות נעולים מקדמה דנן,

האם ליבך שתת כלבי שלי

סרב לשתף חדריו ועורקיו

בהם זרמו דודינו עד בלי הכיל

איימו לפרוץ סכרים בני שנים

לקבוע מציאות חדשה

שלא נבחרה בהרהור מתמשך?

הראית? הנשר כבר כאן

ממתין לפרפורם של דודינו

בעוד רגע יעוט עליהם

ויטרוף

וישבע

ויותיר

.