ראש סוס

ראש סוס/דוד סגל

חמש עשרה שנה חלפו וסבתא לא נגעה בדבר. אותם מדפים עמוסי ספרים, שולחן הכתיבה הכבד ממהגוני עם המקטרת בפינה, וריח הפוליטורה מהול  עדיין בניחוח עדין של טבק.  אני מתחיל להוריד הכול מהמדפים ומכניס לקרטונים  ופתאום מבחין   בקופסת עץ כהה  ולידה לוח מקופל.  אני פותח את הקופסה ומוצא בתוכה את חיילי הרגלים המגולפים, הרצים, הצריחים , המלך והמלכה בשחור ולבן ואפילו  את הפרש הלבן עם האוזן השבורה. בילדותי אהבתי את הפרש הזה שצלקתו העידה באלם על מעשי גבורה ומסירות נפש. אני  ממשש את כלי השנהב הקרירים  ונזכר ביום שסבא ניצב מאחורי השולחן, גבוה וחסון , עיניו חמות וחודרות.  בוא  שלומי, בוא תראה איך משחקים שח.   הכלים כל כך גדולים באגרופי הקטן והצריח רק בקו ישר ייסע , כך, אתה רואה שלומי , והרץ באלכסון, והפרש השובב שמקפץ מעליהם,  והמלכה שחזקה מכולם, אפילו מהמלך, כמו בבית , שלומי, היה מוסיף בקריצה.

סבא סיפר לי שאני הוא זה ששבר את אוזנו של הפרש הלבן. הייתי בן שנתיים ואבא נתן לי לשחק בכלי השחמט והפרש נשמט מידי. אבא סיפר שסבא כעס עליו  מאוד כי זה היה  שח מיוחד שחבר ימאי הביא לו מהמזרח הרחוק. כל פעם שהוצאנו את הכלים, סבא היה מלטף את ראש הסוס הפגוע, מביט בו בעצב  ואם אבא היה במקרה בסביבה, היה מעיף בו מבט זועף ושואל בפעם האלף מי נותן לילד בן שנתיים לשחק בכלי מגולף משנהב. אבא היה אומר  שבטח אפשר להשיג תחליף וסבא היה שואל לאן בדיוק בכל המזרח הרחוק הוא חושב ללכת ולמצוא כלי כזה. לפעמים הייתי חולם שאני מרחף כמו ג'נגיס חאן בערבות מונגוליה, דוהר על סוס לבן עם אוזן כרותה, מחפש נוודים ורוכלים ושואל אם לאחד מהם יש פרש מגולף משנהב.

שנה לפני שסבא נפטר הזמנו  באינטרנט  פרש משנהב שנראה כמעט כמו  הכלי הפגום.  אתה רואה? אמר אבא, הצלחנו,  וסבא שראייתו נחלשה, מישש שוב ושוב את הכלי החדש, חייך ורק אמר "נו שוין".

 פתאום שמתי לב שרוקנתי רק שלושה מדפים ובחוץ כבר החל להחשיך. אספתי את הכלים לתוך הקופסה וזרקתי אותה לקרטון, שם נעלמה בין הספרים.