הודעות והגיגים
"אנקדוטות על אישים בהסטוריה"
אנקדוטות על אישים בהיסטוריה
אלברט איינשטיין
אלברט איינשטיין נהג לערוך סיבובי הרצאות לציבור הרחב על תורת היחסות
שהגה, ולצורך נסיעותיו התכופות, לעיתים למקומות מרוחקים, היה לו נהג צמוד.
יום אחד, בדרך להרצאה, חש איינשטיין עייפות, ופנה לנהגו ואמר לו: אתה כבר
שמעת אותי במאות הרצאות, בוודאי אתה מכיר את הנושא היטב. מאחר ואני חש
עייפות אולי תואיל להחליפני הפעם, ואני אשב בצד ואנוח".
הנהג הסכים ונשא את ההרצאה בהצלחה רבה. אלא שכמו שנהוג בסופי הרצאות, יש
מקום לשאלות למרצה. ואז נשאל הנהג שאלה קשה ע"י אחד המאזינים החריפים, כזו
שלא ידע לענות עליה. הוא התעשת מייד ואמר לשואל: "שאלתך כל כך בסיסית,
שאפילו נהגי כבר יודע את התשובה לה, אולי הוא יואיל להשיב לך".
מרדכי הורביץ
הוא עורך הדין שמוכר כבעלה השני של נעמי שמר. כשנודע שהוא עומד להתחתן עם
הפזמונאית, העירו לו חבריו שאין לו כל מושג במוסיקה. על זה השיב להם בחיוך:
"אני מתחתן עם המילים..."
טדי קולק
בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים היה צורך להוסיף נגן לתזמורת העירונית, אך
לא היה תקציב. מה עשה טדי? במועצת העיר הגיש בקשה לתוספת גנן, שכן למחלקת
הגננות והשתלנות היה תקציב לאיוש עוד עובד, ואף אחד לא שם לב להבדל בין גנן
לנגן...
לוי אשכול
1. כשנשאל פעם לוי אשכול האם רצונו בתה או בקפה ענה: "חצי תה, חצי קפה", דבר שהפך לסמל המסחרי שלו לפשרנות בכל דבר.
2. עם עלותו למטוס חיל האוויר ששמו היה "מצדה", בעת ביקור באפריקה, אמר אשכול: "אני מקווה ששנית מצדה לא תיפול!"
פולה בן-גוריון
מספרים שבסוף שנות החמישים ביקר ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, ביחד עם
אשתו פולה במפעל 'אפרים אילין' בנשר, שם יוצרו מכוניות תוצרת הארץ.
לפני תום הביקור העניק מר אילין לבן-גוריון מכונית במתנה, אך מאחר והיה
בדבר פגם אסטטי מבחינה ציבורית, הוחלט שבן גוריון ישלם עבור המכונית מחיר
סמלי בסך חצי לירה.
"קח לירה ותן שתיים" קפצה פולה ושלפה ישר שטר בן לירה...
ניקיטה חרושצ'וב
במהלך הוועידה הקומוניסטית המפורסמת ב-56', שבה גינה בלשון חריפה את
עוולות הסטליניזם, נשלח פתק לניקיטה חרושצ'וב ובו היה כתוב: "אם סטאלין היה
כל כך גרוע, מדוע שתקת?".
חרושצ'וב הרים את ראשו, הכה באגרופו על השולחן וצווח:"מי כתב את זה?! מי כתב את זה?!". הנוכחים הביטו זה בזה בחשש ואיש לא ענה.
בקול רגוע יותר אמר המנהיג הסובייטי: "לכן שתקתי גם אני".
משה דיין
דיין נתפס פעם על-ידי שוטר כשהוא נוהג במהירות מופרזת. לשוטר שעצר אותו
הסביר שמאחר ויש לו עין אחת, הוא יכול או להביט או על הכביש או על
מד-המהירות, וכך שיכנע את השוטר לא לתת לו רפורט...
מנחם בגין
בנאומו בכנסת הזכיר מנחם בגין (ויש אומרים שהיה זה ח"כ יוחנן באדר) את ההיסטוריון הרומי ציצרו (Cicero).
"קיקרו", תיקן אותו יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק. "תודה רבה לך, חבר הכנסת שפרינקק", הגיב בגין מיד.
שאול טשרניחובסקי
הגדרה של סיגריה: "מקל לבן קטן, בצד האחד אש, בצד השני טיפש"
שמעון דז'יגן
ההומוריסטן האידי הדגול.
אישה מבוגרת ניגשת אליו לאחר הופעה ופונה אליו בזו הלשון: "מר דז'יגן,
הבדיחה שסיפרת בתוכנית, שמעתי אותה כבר לפני ארבעים שנה!" משיב לה דז'יגן
מניה וביה: "מה אני אשם שאת חיה כל כך הרבה...?".
(אין יידיש דוס קלינגט בעססר-"איך בין שילדיג אייר לעבט אזועי לענג...?")
דייויד הילברט
בראשית ימי התעופה האזרחית, הוזמן המתמטיקאי הידוע דייויד הילברט להרצות
בכנס. להרצאתו נתן את הכותרת: "הוכחת המשפט האחרון של פרמה" שאז כמובן לא
היה מוכח. הילברט הגיע לכנס והרצה על נושא שונה לחלוטין. משנשאל מדוע נתן
להרצאתו את הכותרת המטעה, ענה: "זה היה למקרה שהמטוס יתרסק"...
מרק טוויין
אחד העיתונים פרסם ידיעה חסרת שחר על מותו של מרק טוויין. הוא שלח מכתב
לעורך: "קראתי בעיתונך שמתתי. אל תשכח למחוק אותי מרשימת המנויים..."
קורא לא מרוצה שלח למרק טוויין מכתב ובו מילה אחת: "טיפש!". הגיב הסופר:
"שמעתי על כאלו שכתבו מכתב ושכחו לחתום, אבל זו הפעם הראשונה שבה אני נתקל
במי שחתם ושכח לכתוב את המכתב..."
גולדה מאיר
באחת מנסיעותיה הגיעה לביקור בצרפת, שם קידם אותה הנשיא שארל דה גול.
"נעים מאוד" הציג את עצמו, "דה גול".
"נעים לי מאוד", חייכה גולדה והציגה את עצמה: "גול דה!".
פנחס ספיר
בשנת 1960 עת כיהן כשר המסחר והתעשייה, הזמין את התעשיין ישראל פולק לבוא
לישראל ולהקים מפעל לטקסטיל. ספיר רצה למקם את המפעל בקרית-גת, ישוב שזה
עתה הוקם, והיה זקוק לזריקת עידוד. ספיר שהיה כבר אגדה בחייו, רצה להגשים
בכל מחיר את רעיון הקמת המפעל דווקא בקרית-גת, אלא שהוא חשש מכך שפולק
יירתע מהעובדה שהישוב מרוחק מגוש דן המרכזי. מה עשה ספיר ה"בלתי נלאה"
בהגשמת חזונותיו? הוא אסף את פולק במכוניתו בחמש לפנות בוקר ממלונו בת"א,
וציווה על נהגו לנסוע בשיא המהירות לקרית-גת. מאחר והתנועה באותה שעה היתה
מאד דלילה, לקחה הנסיעה פחות מחצי שעה, וכך השתכנע פולק להקים את המפעל
בהנחה שהוא ממוקם במרכז הארץ.
כריסטופר קולומבוס
כאשר ניסה לשכנע את מלך ספרד שיאפשר לו את המסע בו הוא אמור להגיע להודו
דרך נסיעה מערבה, נתקל בתגובה של תמיהה מצד המלך: "הרי אף אחד לא הצליח
להגיע להודו בדרך הים!". כדי לשכנע את המלך לקח קולומבוס ביצה והציע למלך
להעמידה על השולחן. משנכשל המלך במטלה, לקח קולומבוס את הביצה ושבר את הכוד
שלה (החלק שאינו מחודד) וכך העמידה. "הרי גם אני יכולתי לעשות זאת", טען
המלך, "זו לא חכמה!", אמר. נכון אמר קולומבוס, "אתה לא חשבת שאתה יכול ואני
עשיתי זאת!!!". מאז הפך המושג "ביצת קולומבוס" למטבע לשוני שמציין פתרון
בעיה מסובכת, בצורה מקורית. ראה גם הקשר הגורדי .
אברהם שלונסקי
על נערה שרצתה להגיש לו פרח "פה רך ברצון אקבל ממך!", אבל התכוונתי בחית,
ניסתה הנערה להסביר, "את החטא אני לוקח על עצמי" השיב
שלונסקי.....
פרשנותו לגבי מהות בית הקפה "אררט", שבתל-אביב הקטנה, בה ישבו סופרים
שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם : זהו נוטריקון של אני רוצה רק טה...
ווינסטון צ'רצ'יל
הליידי אסטור אמרה יום אחד לצ'רצ'יל: "לו הייתי אשתך, הייתי שמה לך רעל בכוס התה שלך".
צ'רצ'יל השיב: "לו היית אשתי, גבירתי, הייתי שותה אותו".
בהזדמנות אחרת אמרה לו הליידי אסטור :"אדוני, אתה שיכור!!"
"ואת גבירתי, מכוערת", ענה צ'רצ'יל, "אבל אני אהיה פיכח מחר בבוקר".
"ההיסטוריה תהיה נחמדה אלי", אמר פעם צ'רצ'יל, "כי אני מתעתד לכתוב אותה".
חיים נחמן ביאליק
"אם אתה מטייל בשעת ערביים, ופוגש נערה עם כלב, סימן שהיא מעוניינת בקשר",
כך שח פעם ביאליק לבן-שיחו. "ואם היא מטיילת לבדה?" שאל בן-שיחו, "אז היא
השאירה את הכלב בבית!" ענה ביאליק מבלי לחשוב פעמיים...
פעם ראו ביאליק וחברו זוג מתנשקים על ספסל ציבורי. אמר ביאליק לחברו: "הם
חולים באסכרה (מחלה בתלמוד), שכתוב עליה שהיא מתחילה בפה ונגמרת בבני
המעיים..."
כשלמד ביאליק בישיבת וולוז'ין עישן עם חבריו בשבת, אבל החלון היה פתוח והעשן יצא החוצה. נכנס הרב ואמר להם: "מעשנים בשבת?"
אמר אחד התלמידים: "שכחתי ששבת היום".
"שכחתי שאסור לעשן" אמר השני.
ורק ביאליק לחש בפשטות נון-שלנטית: "שכחתי לסגור את החלון".
ראה ביאליק נערה יושבת לבדה על ספסל. שאלה לפשר מעשיה. ענתה לו "משחקת אנוכי בדד". אמר לה ביאליק "הבי לי את השני ואשחק גם אני.."
ג'ורג' ברנרד שו
הרקדנית הידועה איזדורה דנקן, שפגשה את שו במסיבה, והציעה לו ללדת ילד
משותף. "הוא יהיה בודאי הילד המוצלח ביותר שיכול להיות", אמרה בלהט, "תהיה
לו החוכמה שלך והיופי שלי, ממש כליל השלמות!" שו הוציא את הרוח ממפרשיה
כשענה לה בשאלה רטורית: "ומה אם יקרה אסון, ויהיה לו את היופי שלי ואת השכל
שלך?"
מסופר כי שו פגש אשת חברה במסיבה ושאל אותה "האם היית הולכת איתי למיטה
עבור מיליון פאונד?" האישה ענתה בחיוב. "ועבור חמישה פאונד?" שאל שו. כאן
האישה התרגזה: "מי בדיוק אתה חושב שאני?" שאלה בזעם. "על השאלה הזו כבר יש
בינינו הסכמה" אמר שו. "עכשיו אנחנו רק מתמקחים על המחיר".הועתק מבא-במייל
|
