עם הגב לים?

בוא כסא ותושיב את רוחי במקום,

בואו מזנאים ותמלאו את נפשי באיזון,

בואי הבעה ותסתכלי על שניהם בחשק.

שתי הכיסאות שהבינו שזה בסופו של דבר יהיה היעוד האמיתי שלהם בחיים החליטו לבזבז את חייהם מול הים, ממש ממש על שפת המים הם יושבים שמה כבר שנים כשתי קורות עץ חומות ואכולות ממי וממלח הים יושבים שמה ושותקים אך מפלרטטים עם הזמן זוכרים מי ישב עליהם ובאיזה מקרים גם נאלצו לשמש כסולם או נזרקו על אנשים בגלל מריבה שלא הייתה קשורה אליהם.

יושבים שמה השניים ולא רוצים לעד שעוד מישהו בעולם הזה ישב עליהם. עד שיום אחד מר ירון סרטן אדום קטן וזריז ראה אותן כשחזר בעייפות מהים אחרי שאינספור דגים וציפורים ניסו לצוד אותו ורק רצה מקום רגעי לנוח בו, מקום אחד להחזיר לו את כל משאבי האנרגיות שאבדו בו. מעוד היותו ביצה הוא כמעט נאכל וכשהוא נולד הוא היה נרדף על ידי איתני הטבע הבלתי פוסקים, עד שזהו זה הוא הגיע לחוף סוף כל סוף שהוא קטן, אדום וזריז אך עייף מהחיים.

אז הוא ראה את שתי הכיסאות מרחוק והחליט לשבת על אחת מהן, הגיע עליהן עמד מולן ולקח צעד אחד אחורה כשגבו אל הים וחשב על מי מהן בעצם לשבת. הימנית הייתה רעועה יותר מהשמאלית שבעצם הייתה יותר גובה ממנה בכמה מידות הימינית הייתה מסריחה יותר משמאלית שהייתה בעצם עטופה כולה באצות רטובות כאלה שקשה לטפס עליהן. החליט ירון לעשות 'אין – דן - דינו' עליהן אך בכל פעם שסיים לעשות החליט לעשות מחדש כי לפתע הן היו נראות לו יותר טוב ממה שחשב בהתחלה. לפתע הימנית הייתה נראת כאילו היא הייתה של בן אצולה והשמאלית היה נראה שהייתה משמשת סולם אלתורי לילדים קטנים, לקח נשימה חזקה ולפתע ריח פסטורלי וחזק יצא משנהם, ריח כל כך מיוחד שהפנט אותו רק להסתכל עליהן.

אז עמד ירון הסרטן הקטן והאדום מולן ותהה בכלל איך הן הגיעו לכאן שני הכיסאות ולמה אף אחד לא יושב עליהן תהה ותהה כשלפתע גל גדול הגיע מאחור ומתוך הגל צץ דג גדול שבלע את ירון לתוך קיבתו ושב במהירות חזרה למים. אם ורק היה יושב על אחת מהכיסאות היה ירון ניצל.. אבל זה רק 'אם ורק' וגם לכיסאות כידוע היה נמאס שיושבים עליהן כי ישבו עליהן מספיק וגם ככה בשבילן ירון הוא עוד סרטן אדום קטן וזריז שהם רואים בכל יום שבא מהים ואף פעם לא מחליט בזמן.