סיפורים

ערב פסח,,יום השנה ל אבא ז"ל

חוויות מבית הכנסת

הרבה זמן,לא ביקרתי בבית הכנסת,פשוט לא חשתי צורך

או סיבה מוצקת דייה, זכור לי אבי ז"ל,  הייה נהנה ללכת,

לפגוש שם מכרים,להתעניין,ולפעמים גם להתפלל, הוא סיפר

לי שבגולה בית הכנסת, שכנו אותו : הקהילה  ממש היה

כזה ,כמו מתנס,מועדון שכונתי,מרכז תרבות, עולם ומלואו

ששם יכולת לדעת כל מה שקורה בקרב היהודים,חנות חדשה

מבצעי הוזלה, ארועים משמחים,או לא עלינו גם עצובים.


עד גיל י"ג  הייתי מצטרף לאבא ,שהיה הולך בדרך כלל רק

בשבתות, אם במקרה לא היה טיול,או הסעה לים באותה

שבת, כן, כמו שהבנתם,אבא כלל לא היה דתי, אבל מאמין

גדול, אני מניח שבאיזה מקום יצאתי כמוהו,רק שאיני

פוקד את בית הכנסת,בתכיפות כמו שהוא היה נוהג.

ערב יום כיפור, היה בדרך כלל מפגש הפינינג על המדרכה

בסמוך לבית הכנסת, מפגש חברים, שמשום מה מתעקשים

להיות עטופים בטלית,כשרים למהדרין, אבל להתפלל בפנים?

נראה לא לעניין, החברים אגב, היו כאלה שאני לא פוגש אף

פעם במהלך השנה,אלא אך ורק על המדרכה,מידי ערב יום כיפור.

ברבות השנים,גם אלה הלכו והתמעטו,עד שנעלמו כליל,

גם האוכלוסיה המתפללת,פנים חדשות ולא מוכרות,הדור

של אבא, כמה מצער,עבר,חלף מן העולם.

מתוך כבוד, נוהג אנוכי ,פעם בשנה, ביום האזכרה,ללכת

לבית הכנסת ,ולהגיד קדיש, עכשיו נראה שיש עוד יום בשנה,

למען האמא.

לא אהבתי,אם להתבטא בלשון עדינה, את האוירה בבית הכנסת

לא הפריע לי קטע התפילות, כמו שצרם לי כל ההתעסקויות

הקנוניות,מאבקי כבוד וכח,בקרב עסקני הבית הכנסת,שדאגו

כמובן לפאר את תרומתם בשלטים מפוארים ,עד כדי זרא

ללא שמץ של בושה,על כל פיסת קיר פנויה, חלקם של השמות

אנשים שהכרתי בעבר,והלכו לעולמם,ןהצניעות מהם והלאה.

אבל לא אדבר סרה בם.

לפעמים מתייסר אנוכי שלא השכלתי להעניק לילדי ולו שמץ

ממה שספגתי אנוכי, הם בורים גמורים בכל מה שנוגע ליהדות,

לזכותם יאמר, שרוב בני גילם ,החילוניים, כמוהם, אבל הם

לפחות בני אדם הגונים ומנומסים.


יש קטע שקוראים בהגדה של פסח, שפעם לפני שנים שמעתי

גירסה של פרשנות,שגורמת לי עד היום להתרגש עד  לדמעות.

ברשותכם :

על ארבעה בנים דברה התורה :

חכם ,רשע,תם, ושאינו יודע לשאול

וזו הפרשנות (הרלוונטית לי ולשכמותי)
 
המדובר בארבעה דורות

החכם, הוא הדור של  אבא, שיודע את כל החוקים, ומקיים מצוות כמו

שמתבקש, כמו שהורגל במסורת ,מאות בשנים, בגולה

הרשע, זה אני ושל בני הדור שלי  , אני יודע בדיוק במה דברים אמורים ,אבל

מתעצל, ואומר, בשביל מה לכם כל זאת,
 
ולא מחנך כלל,היות ואני עצמי לא טורח בענייני הדת

התם, הם הדור של ילדיי , אין להם הרבה מושג בדת ובמנהגים,אלא

עד כמה שהספיקו לראות מהסבא (החכם),בלבד
 
עד שהלך לעולמו,עוד בהיותם קטנים,ידיעתם מעורפלת מזכרון רחוק

וזה שאינו יודע לשאול,זה הדור של  ילדיהם, כלומר הדור של נכדיי

שאין להם  אפילו בכלל ממי לראות שמץ ממה שקשור ליהדות.
 
ואין להם את מי לשאול,ומה לשאול
 
שכן הסבא הוא היחיד שיודע,אבל הוא כאמור הרשע, ולא יטרח
,
 להראות שמץ ,כשם שלא טרח עם דור ילדיו,התם,שגם להם כבר לא אכפת
 
 

יכול להיות,ואמצא דרך להיות קצת פחות רשע,בבוא היום

ולתת לנכדים,יחד עם האהבה גם קצת יהדות.

שבת שלום

מוטי אשכנזי

תגובות