חזרה ליצירות
סיפורים

"המרק האדום" - המשך או "כרוב מלא געגועים"

גיטה אסנין | (17/07/2011 11:27) | 85 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
דנה חוזרת הביתה אחרי כמעט שנה בארץ הקודש ואני מכנסת את המשפחה לארוחת פרידה חגיגית. הפעם בתפריט כרוב ממולא. כן, אני מנסה לשחזר את טעמו של המאכל של אימא ואין מי שידריך אותי. היא הלכה בבת אחת, בחטף ולא הספקתי לברר פרטים. היא גם לא הייתה יודעת לכמת, תמיד התנהלה לפי הרגש. את אבא לא שאלתי, נמנענו לגעת בכאב. האם זה נכון? לא יודעת. אולי הזכרון הוא החשוב, אולי הנגיעה הכואבת משחררת את עסיס הנחמה.
אתמול נגעתי בכאב, בכאב העמוק ביותרו ולא ויתרתי. 
חלטתי ראש כרוב. הפרדתי יפה יפה את העלים  בתוך כל עלה שמתי מעט מהתערובת של בשר ,אורז ותבלינים וסגרתי יפה יפה. עכשיו הזמן יעשה את שלו, הסיר על האש הקטנה. בסיר של הוריי נרקחים הטעמים,מתמזגים באיטיות להוויה חדשה.  אני מובילה את דנה ל"דרך המילים". דנה כבר יודעת עברית, היא קוראת על המרק האדום של סבא ומאשרת -" שתים עשרה מרכיבים, נכון" - איך את יודעת?
"הוא הראה לי את הדף - אני זוכרת." - ואת יודעת איפה הדף? " בטח"  אנחנו חוזרים לבית של אבא ממנו יצא ללא שוב לפני שלושה חודשים והוא שם.
דנה נפרדת מסבא  והוא נותן לה עוגיות "אוררו" לדרך, כמו תמיד מחסניו מלאים .
הסיר הגדול באמצע השולחן, הריח , הטעם, הזכרון,  הכי קרוב לאימא.
 
ולמי שלא יודע במה המדובר:
 
 
המרק האדום 
כך קראנו במשפחה למרק בו הסלק, הגזר, הכרוב ( לא חמוץ!) והכרובית התאחדו עם שלל תבלינים למרק בריא וטעים. " את יודעת כמה מרכיבים יש במרק?" שאל אותי  אבא, "שתים עשרה!" ציין בגאווה. ואני מחפשת את המתכון ולא מוצאת. הייתכן שאבי הדייקן והמסודר לא השאיר אחריו לפחות רשימת המצרכים?
 
הם היו מבשלים אותו ביחד, אבי ואימי, יד ביד, כתף לכתף. הוא מגרד את את הסלק, היא מוסיפה וטועמת. טעם המרק השתנה כשהלכה לעולמה. עכשיו היה זה המרק האדום של אבא.
והיה המרק האדום של חמותי - בורשט שהייתה מכינה באהבה רבה כשהמרכיבים העיקריים בו הם סלק, כרוב אדום ואם אינני טועה , תפוחי אדמה. אני חושבת שבהתחלה הייתה מכינה אותו עם בשר. בסיר גדול , למשפחה גדולה, עד שהתפזרו הבנים והקימו משפחות משלהם. עכשיו , כשהלכה לעולמה, לא אוכל לדייק בפרטים.
 
.  " אצלך או אצלי?" - שאלנו זה את זו בסיום יום הלימודים ופעמינו למעונות הטכניון
וחיוך קטן - היום אצלו , מחר אצלי. ארוחה חמה שהכינה אימי / אימו באהבה גדולה: נמזג המרק לצנצנת, הקציצות נארזו בקופסה וכל זה נדחס לתיק נסיעות. ארוחה ביתית חמה, שלא נסיח את דעתנו מהלימודים. המרק האדום מחמם הלב, טעם של בית, וצוללים חזרה אל תוך הדפים.
 
בהתחלה היה מרק אדום. של אימא שלו, של אימא שלי. אחר כך נשארנו עם המרק האדום של אבא, מרק של לבד. עכשיו התרוקנו בתי ההורים מריח התבשילים.
 
בוא חברי משכבר הימים, בוא נכין מרק אדום לילדינו, יד ביד, בסירים שקיבלנו בירושה.

תגובות

חזרה ליצירות