נשמתך מיוסרת

נשמתך מיוסרת

את אחוזת בעתה

עתידך ממש לא נראה ורוד

בלשון המעטה

הנחל מפכה

צבעו תכול

זרימתו רכה

ודמעותיך

אפורות, מתגלגלות

על מתווה עצמותיך

סיבות עצבותך

אינן ברורות

מה מצפה לך

אחרי מחר?

לא תביטי אחור?

האם את על סף תהום

נכפית אל חור שחור?

הנחל עדיין מפכה

צבעו תכול

זרימתו רכה

הנה שוב עברת

שינוי פתאום

מאופטימי לחדלון

ושוב כורעת

תחת עומס איום,

מה פשר

דמות הליצן?

אין פה שמחה אמיתית

יש יגון

והנחל רוב הזמן מפכה

מימיו צלולים

זרימתו רכה

כל כך נעים

ואת, מה עתידך?

מה אחריתך?

האם זו מנת חלקך?