לכלב שלי קוראים חתול - חלק ב'

אני עמדתי על ענן ענק וצחור והשמים מעליי היו כחולים לגמרי. על ראשי היה כתר ובידיי היה שרביט "אני מלך!" צעקתי וחייכתי חיוך ענק "כן?" שמעתי פתאום קול מסתורי מאחורי אומר. הסתובבתי ומי שהיה מאחוריי ברח מהר מאחוריי "מה אתה בורח כי אתה מפחד?" אמרתי לו "אני? אני בכלל לא יודע מה זה פחד. הקטע הוא שאתה זה שלא יודע איפה הוא עומד עכשיו" "אני יודע הכל!" צעקתי והרמתי את השרביט וציוותי עליו "תעצור עכשיו!" והיהלום שהיה על ראש השרביט האיר פתאום. הסתובבתי כשלרגע הרגשתי אני כמסוחרר ולא הצלחתי לראות מי זה היה האיש. כל פעם שאני בא להסתכל על הבחור שהגיע אני נהיה מסוחרר ולא מצליח לתפוס איך הוא נראה. אבל מה כן, הצלחתי לקלוט דבר אחד- כנפיים אפורות וענקיות שיצאו מגבו "מי אתה?" שאלתי תוך כדי שיש לי סחרחורת "אני חבר וותיק" הוא אמר וכנפיו גדלו וגדלו עד שהם עטפו אותי וסביבי נוצרה חשכה "החלום שלך צריך להמשיך" האיש אמר ואז מהשמים כדור של אש ירד ושרף את גופי.

פקחתי עיניים, היה ריח מסריח של שתן. חתול ילל "זה בסדר חתול" אמרתי לו וקמתי בעדינות מהספה האדומה והלכתי לשטוף את פניי במקלחת ולהביא משהו לנקות את הצואה של חתול. בדרך הסתכלתי בטלפון וראיתי שיש לי עשר שיחות שלא נענו ורובם מטלי וחלקן מאימא ועוד כמה מחברים. התאריך הוא השישה עשר לאפריל והשעה היא שמונה בערב. אני לא מאמין! ישנתי יומיים שלמים! אבל אני מרגיש יותר טוב מאיך שהייתי מקודם. סיימתי לנקות ולפתע שמעתי שלוש דפיקות בראש או שאולי בדלת? חתול רץ לדלת והחל לנבוח עליה "שקט חתול!" צעקתי עליו וצעקתי "מי זה?" ואז נשמע קולה של טלי "אם לא תפתח לא תדע" שיט זאת טלי לא הפסקתי לסנן אותה כבר יומיים כי נרדמתי בגלל כל הקטע של המעבר בין הקירות בשילוב עם התרופה להורדת לחץ הדם. פתחתי את הדלת "היי לך" היא אמרה והרימה עיינה, טלי המתולתלת לבשה על עצמה שמלת פרחים בצבע שלכת ועל הכתף שלה נישא תיק חום קטן "טלייי" אמרתי לה ובאתי להביא לה נשיקה והיא לקחה את ראשה לאחור "איך אתה לא מתבייש לסנן אותי ככה כבר יומיים" "התקשרת?" שאלתי אותה כאילו אני לא יודע "כן!  אל תשחק אותה ירון, יש לך מישהי אחרת נכון? אני יודעת את זה בבירור!" "לי? מישהי אחרת? הרי את יודעת שלא יכולה להיות לי אף אחת ממך" אמרתי לה ושמתי את ידיי על מותנייה "דיי אתה משגע אותי, אני לא יכולה איתך כבר" היא אמרה, לא יכולתי לספר לה על מה שקרה "למה אתה שותק?" היא שאלה "עזבי אותך שטויות, בואי תכנסי. רעבה? אני בדיוק ארוחת ערב דשנה" "טוב, אבל רק ביס קטן" היא אמרה "אז אפשר נשיקה?" שאלתי אותה "אם תהיה ילד טוב תקבל אפילו שתיים" היא אמרה והביאה לי נשיקה קרובה לפה וחתול החל לנבוח שוב פעם, הוא כזה קנאי הכלב הזה "שתוק חתול!" אמרתי לו לקחתי את יידה העדינות של טלי והכנסתי אותה לבית שלי ונעלתי את הדלת.

אכלנו חביטת ירק מול הטלוויזיה ומזגנו לעצמנו יין אדום. טלי הייתה יפה וזורמת בשיחה, ולהט הגוף שלה קירב אותי אליה בחומו מבלי לשים לב - כמו חתול שנמשך לטרפו גם כשגופו שבע. התחלנו להתנשק וכוס היין נשפכה על הרצפה וזה לא היה אכפת לאף אחד מאיתנו, אחרי זה כשאנחנו חצי ערומים הרמתי אותה על גופי כשרגליה מסובבות על בטני וראשה נוגע בתקרה והעברנו את כל הסיטואציה לחדר השינה שלי. זרקתי אותה על המיטה וקטפתי את החזייה הצהובה שלה ממנה והתחלתי לנשק את שדייה המדהימים שספגו את רוקי, היא הורידה תוך כדי את תחתוניי ואני הייתי הערום היחידי בחדר הזה אז הורדתי את תחתוניה גם בשביל שנהיה שווים. הכל הפך חם רטוב ודביק, תוך כדי זה שאני מעלייה ובא לפרוץ את הגבולות של רגליה היא לוחשת לי "בעדינות" ואני נושך את צווארה והיא גונחת ומושכת את ראשה לאחור, אני מכניס את עצמי עלייה לאט, לאט בעדינות. החום והרטיבות שלה גורמים לליבי לפעום חזק יותר, אני נכנס לתוכה עוד וכל גופי נשכב עלייה והיא שורטת את גבי וצועקת "יותר עמוק, אני רוצה להרגיש את כל הנפש שבך בי" וזה מה שבאמת קורה, אבל תרתי משמע. אני מרגיש שאני נכנס לתוכה באמת. לאט, לאט כל גופי נבלע בתוכה ואני רואה את אבריה הפנימיים! אני לא מאמין שזה קורה לי, דווקא עכשיו אני עובר דרך טלי ושוקע בתוך המיטה. כן, הצעקה של טלי לא אחרה לבוא תוך כדי שאני עובר דרך המיטה ולאחר מכן דרך הרצפה בלי שום שליטה בזה אני נופל לתוך דירתם של השכנים מתחתי. שוב - והפעם עוד בעירום.

הפעם שקעתי לסלון של השכנה שלי כשהוא ריק מאדם.  אני יושב בבהלה על שטייח, מול טלוויזיית פלזמה הדבוקה לתוך קיר שעליו תמונות משפחה וספות עור חומות שנמצאות שמאחוריי. קם מהר ומסתיר את איברי החשוף לכל האומה. הלכתי בשקט, בשקט. על כפות אצבעות רגליי אני זז בבית החשוך של השכנה החד הורית בשביל חס וחלילה לא להאיר אותה ואת ילדיה ואז הצרות יהיו כמו צרורות. אני שומע את הנביחות של חתול ואת טלי אני כבר לא שומע צועקת. אני נע לכיוון דלת הכניסה כשלפתע אני שומע צעדים במסדרון שאני צריך לעבור בו בשביל לגשת לדלת ושהוא גם חופף לחדרם של הילדים. אני שומע את הצעדים מתקרבים אליי יותר ויותר אז אני שלושה צעדים אחורה ועובר דרך הקיר של המסדרון מאחורי הילד הקטן שצעד בלי חולצה לכיוון הסלון ומשמה ניגש לדלת הכניסה, מנסה לפתוח את הידית בשקט בשביל לצאת אבל הדלת נעולה. טיפש שכמוני – אני יכול לעבור דרכה. וזה מה שעשיתי.