שירים

זיכרון

 
אומרים יצר האדם טוב מנעוריו.
או רע.
 
כאלו נחלק היקום לשני מחנות.
לשני טורי ענק.
 
לבדי בעיר זרה.
על המדרכה, לצידי, קורסת אישה זקנה.
מפרפרת.
 
מתבונן סביבי,
הסמטה האפלולית ריקה מאדם.
 
שנים חלפו.
עיניה, גדולות ועצובות, עוד נעוצות בעיני.
 
ובגווי הממהר להסתלק.
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות למשה טרופה ©

תגובות