עד עולם

נולדתי לצד חיטה נוצצת היטב

רוח מסלפת מציאות ונושמת לאחור

מפזרת שברירי זהב לעבר המבטים

פני מתמזגות עם בתולי האדמה

כשאני חוזר היא כבר לא שם

אין טבע שיספר לנו בברכה על העבר

ואני יודע ששינוי יגיע עד עולם

גדלתי לתוך משפחה נטויה

מרובת ענפים מקולפים עד לדקות העניין

מקרינים אותיות קידוש חמה לכל בעל ברית

פני המעוצבות קולטות כל גרגר חום

כשאני חוזר הם כבר לא שם

אין חוכמה מיושנת לשתף אותנו במעמקיה

ואני יודע ששינוי יגיע עד עולם

הזדקנתי לחיים דולפי זמן

שיבה הולמת רק במלונות מרפא אלקטרוניים

מלבד רגש נוסטלגי צילומי לא נותר דבר במראה

פני אינם פני

כשאני חוזר אני כבר לא שם

אין עולם בו אני יודע איך לחיות גם לאחר חיי

ואני יודע ששינוי יגיע עד עולם