איך פגשתי את קרן - ב'

הגיע ירון לאלוהים וסיפר לו את התרחשות המקרה שזה עתה קרה. האלוהים הרים גבה והאריך לירון את הזמן שבו הוא יביא לו את הסלעים לעוד יום שלם ושכנראה בנו את ביתה של הזקנה על סלעיו "תודה" אמר לו ירון ונשק בידיו וחשב לעצמו שהאלוהים ממש אוהב אותו כי בדרך כלל האלוהים לא מביא לאף אחד עוד הזדמנות אבל במקרה הזה דווקא לירון כן, אסור יהיה לו לאכזב אותו.

ירד ירון שנית לארץ והגיע לביתה של הזקנה בתור איש עסקים גבוה עם חליפה שחורה שמשקפיי שמש שחורים מסתרים את עיניו התכולות ועם תיק מרובע לבן מפוצץ בכסף בידו. נקש בדלתה של הזקנה הערירית עד ששמע את קולה מעברה השני של הדלת "מי זה מטריד אותי שנית ליום זה?" שמי הוא עודי, ואני איש עסקים המגיע ממרחקים וישנה לי הצעה שאינך יכולה לסרב לה" אמר לה ירון "סירבתי" צעקה לו הזקנה "בבקשה גברתי, ההצעה שלי תשנה לי את כל חייך מין הקצה אל הקצה" אמר  לה ירון והיא פתחה קלות את הדלת ורק הציצה בעיינה על ירון ובחנה אותו "מי אמרת שאתה איש בחליפה?" אני איש עסקים שבא מהמערב ויש לי עסקה בטוחה שאינך יכולה לסרב לה" אמר לה שנית "ומה הוא שמך?" שמי הוא עודי" אמר לה ירון והוציא מחולצתו תג עם שמו והגיש אותו לזקנה, היא סגרה את הדלת ונעלה אותה ולאחר כמה שניות היא פתחה אותה לרווחה ומסרה את התג לירון "מה ההצעה שלך?" "תראי, הבית שאת גרה בו לבדך או עם ילדייך עומד על תהום עמוקה שהולכת לשאוב אותו באחד הימים הבאים ולפני שזה ייקרה אני ארצה לעשות אתך עסקה. אני יקנה אותך ממך לפני שייחרב אתך שאת בתוכו" אמר ירון ופתח את התיק המרובע וחשף אותה לשטרות הירוקים והמנצנצים הנמצאים בתוכו "ומאיין לי לדעת שאינך משקר לי וביתי אינו נמצא מעל תהום עמוקה ושטרותיך אינם אמתיים?"  הנה, הכול כתוב במסמך הזה" אמר לה ירון והגיש לה מסמך לבן ורשמי עם מלא, מלא מילים קטנות שמודפסות עליו. "אני רוצה כמה ימים לקרוא אותו" אמרה לו הזקנה הערירית "סליחה אבל בעוד יום לפי החישוב של המדענים שלנו ביתך יקרוס!" הוא אמר "שטויות! אם היה צריך לקרוס היה כבר קורס, ואם יקרוס אז אין לי בעיה עם זה. גם ככה לאיש לא אכפת מהזקנה הערירית והמדממת  שחייה לבדה בביתה זה שנים!" ואז ייאוש עלה בגרונו של ירון "בבקשה גברתי, אני רק רוצה להיכנס לרגע לביתך לבדוק אם הוא בסדר ואז אעזוב אותך לנפשך ותיקחי את הכסף לעצמך מבלי לעזוב אפילו את הבית" ואז נפלת לו "אני רק רוצה קצת לשתות, להתרענן.." כפי שאמר מקודם כשהיה ילדה. הזקנה פקחה עיניים מאיימות ואמרה: "אני מבינה שאתה והילדה הקטנה שהייתה כאן מקודם בטח מנסים לשדוד אישה זקנה וערירית. איך אין לכם בושה?" היא אמרה בצעקה ואז ירון שם לב לשנייה הצבעוניות וצילם אותם בזריזות בעזרת עניו "מה אלו השניים האלו?" שאל אותה ירון "שיניי התעייפו מעודף השנים, אלו הם שיניי שהם גם אוצרותיי" אמרה הזקנה הערירית, לקחה צעד אחד אחורה וטרקה אחריה את הדלת החורקת ונעלה. "סלעי הברית – טִגו הם שיינה של הזקנה, אבל איך זה הגיוני?" חשב לעצמו ירון

ולפתע נשמע גיחוך הלבנה והשמים השחירו, הכוכבים יצאו מכלא השמש וממלכת הלילה המפונקת החלה. "זה שלטון הלבנה" חשב ירון, "נדרתי נדר ללבנה לא לעבוד כשהיא במשמרת. איאלץ לחכות עד לאור"

פרס כנפיו ירון ושב חזרה לשמים.