דג

״תהיו בשקט!״ צעקה במפתיע הסודנית המסוממת כשנסעתי באוטובוס לכיוון הנצח והחילות שצחקו (שהיו מקור הרעש) שתקו חרש. כל אנשי האוטובוס הסתובבו להסתכל עליהן והתלחששו בניהם ואני היחיד שלא, משומה לא רציתי להביך את החילות שגם ככה היו מובכות מהצעקה ועקיצות העניים שהיו מופנות כלפיהן. לפניי ישבו זוג גבר ואישה שלפי דעתי היו בני שלושים מינוס ולא הפסיקו לריב, או שיותר נכון האישה לא רצתה שהגבר יגע בה.

ואני באותה השנייה נעלמתי ונהייתי דג, כי הרגשתי שאלו הדברים שגורמים לי להרגיש בתוך ים שבו אני יכול לנשום באמת. לצערי.