לבד אני הולך לבד  גם כשהגיטרה מתקלפת נלחם על מה שעוד נישאר בי

והמילים הכואבות שלהם רק גורמים לי להתעורר  ולהבין שזה לא מה שרציתי

ובעיר שלי הרעש משתולל וזה לא הילדים  רק זיכרונות  שמחריפות את מצב ליבי

כי כמה שהרמתי ידיים  אם רק  תחזירי  הן  יחליפו  כול סלע וקיר

וכמה שאני שותק  זה רק כי אין לי סיבה להתחזק    

לבד אני צועד   מועד כשאת שורקת לי בראש. 

מובהל אבא  במהרה  מזכיר  אתה צעיר  בסוף  תבוא המאושרת   היא תסדר לך מיתה  ואתה תזכור מה שאמרתי

על מה את כותב  ? אנשים מתים בחוץ אתה כואב על   אישה  אוויר שלא תחזור זגזג קדימה למי אתה שייך לה או לעצמך

נתן לי מילים והלך כלא היה   והיא עדיין  פותחת את היום  ומסיימת בשיר  ( שלמזלי)   שאיש לא ישיר