פני הדור לאן

פני הדור לאן    יהודה בן יחיאל

עונה למאמרו של יאיר לפיד על שמואל הנביא

פתח דבר

מאז נוצרו שני הברואים             עמדו הם בפני סייגים

החל מאיסור על מיני מאכלים      וכלה מחטוא על שפיכות דמים

נמצאו על קלף ישן אי שם           חוקי חמורבי החרוטים בדם

מנחים עם לתרבות בריאה           לשמור על חייהם באשר הם – אדם

טבע האדם לפרוק עול                כל פיתוי מהווה מכשול

העמידו בפניו משפט או משל       לסלול דרך צאת מן המיצר

חוק, משפט ואכיפה לא מספיק     לקיים חברה חמה ולבבית

נכתבו דברי מוסר ואורח חיים      להתוות דרך  להקנות ערכים    

בכל אשר תפנה                              לאורך ההסטוריה רבת השנים

העובר על חוק או סייג                     ייענש בעונשים שונים ומשונים

ואכן בתוך הסייג ועד קצה הגבול       ניצב לו בדרך שלט או תמרור

להקהות ייצר עז החבוי בין סריגים    מחשש נפול אחורי סורגים

לשמור על מוסר זאת ראינו לעיל    אך מה עם הרוח, האם לגדור גדר

נאמר, במופלא ממך אל תחקור     נעצור, או נצא נחושים לפצח כל סוד

עד היכן הוא קצה הגבול              הן לירח הגענו ועודנו קוצרים יבול

התשובה אכן ניצחת                     הנה היא לפניכם כפורחת

עם כל חידוש פטנט או נוסחה        המופלא ממך מחדש סף מדוכה

זוהי תמונת רקע, עוטפת              אך לא מעיקה                 

על חיים בהרמוניה                      חומר ורוח החתומים בנשיקה

אפתח דברי ביסודות הבניין          במספר דוגמאות הכתובים להלן

צדיק באמונתו יחיה                     לכאורה משפט מפתח מושלם

אך בהגדרתו טעם לפגם              הפותח כר נרחב למקצינים מדעתם

ללא אמונה אין חזון                    אך אמונה פרטית סופה כליון

ויש דוגמא של בן בליעל               שטרף מנהיג באמונה נפשעת

חופש הדעה והרעיון                   בסיס צביונו של עולם נאור

מאריסטו תלמידו של אפלטון        עד הרמב"ם הנשר הגדול

שואב ממימיו של הפילוסוף         אל מורה הנבוכים אותו עטו לפסול

בימי הביניים ימי מחשכים                  צצו ועלו כוכבים נאורים

שהקרינו מחזונם ניצוצות של קידמה    לתועלת האדם אשר על פני האדמה

בימיהם שלטו מלכים ורודנים             המאמינים בכוח, מזלות וכוכבים

חברו אליהם אנשי דת וכמרים            להעמידם למשפט על כפירה וכשפים

אך הזמן,  כוחו משתבח עם הזמן         וחלף לו המלך וחלף גם הרודן

ואנו כאן אחרי זמן ועידן                     קוצרים את הפרי של כוכב ניטמן

לסיום

לכל אדם רצונות ומאוויים             אותם ישיג בכוחות נעלים

אך ללא חוק דין ומשפט                 אזי   כל מאן דאלים גבר

חופש הדיבור וחופש המחשבה       עד לא מזמן היה אשליה נשגבה

והיום יש לנו את החופש הניכסף    אך נראה בעליל שעברנו את הסף

רואים אנו בארצנו הקדושה          איך כל מיתוס נרמס ואפילו בחדווה

לחופש כזה צריך להציב גבולות    אך לא במשפט כי אם במילות

וכל המושך בעט, עתונאי או סופר   לתת את הדעת פן חרצובותיו משבר

יושב לו יהודי לכתוב מחזה          יושב ומהרהר, על איזה נושא

בורקות עיניו למראה התנ"ך        החבוי על מדף אי שם בין ספריו

מעלעל הוא בלהט בין עלעליו       ומוצא את שמואל וסיפור מפעליו

העלילה במקורה לא תמשוך קהל       תוהה בקול המחזאי הנלהב

יש בו עוצמה למחזה ארסי           אשנה בקולמוסי לספור עסיסי

את שמואל טרף                         כמנהיג חתרן ונבל

את שאול "בחור וטוב"                משח שמואל  ל-עיסה בידו

ואת המעיל מתנת אימו                מעיד כי לבש עד יום מותו         

כל אלה מדמיון פרוע                  חסר מעצורים – מוח צרוע

ועוד תאורים מלאים ארס ורבב     שאיני יכול להעלות על הכתב

כך הפך באיבחה קלה                 מנהיג דגול לרפש וגבבה

בזה אסיים קוראי החביבים         האין אנו חוזרים לימי מחשכים

                           כל הזכויות שמורות

ספטמבר 2008