יצירות אחרונות
מילים במעופן (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -24/11/2024 18:01
החיים הטובים (1 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -24/11/2024 17:22
הָיֹה הָיוּ פַּעַם ... (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -24/11/2024 15:11
Condensation (2 תגובות)
סבסטיאן /שירים -24/11/2024 14:41
בְּשַׁבָּת בְּצָהֳרַיִם נִרְדַּמְתִּי וְחָלַמְתִּי חֲלוֹם (4 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -24/11/2024 10:24
בזיעת פועלם יביאו השלום (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
בין קולנוע למציאות (3 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
סיפורים
שאיפה של חופש שאיפה של חופש אברהים גר בכפר קטן בצפון ,
למד במכללה הסמוכה במגמת אלקטרוניקה באותם זמנים זה היה אופנתי אצל צעירי הכפר ,, הוא שירת את המדינה , היה שוטר גבול
, אהבו את אברהים החברים ביחידה שלו . היתה גם
חברה דרוזית, כמוהו מכפר סמוך בת למישפחה מכובדת מחונכת על מסורות החברה הערבית , עלמה
שקטה וצנועה ובתולה כמובן מאליו בחברה המדוברת , אותה אהב אהבת נפש ,והכיר מגיל צעיר , לאחר שהשתחרר מהשירות מצא עבודה באיזור תעשיה תפן באחד ממפעלי האלקטרוניקה
. חמהדה שאהבה את אברהים אהבת נפש אמרה" כמה זמן אברהים נמשיך
להפגש בליווית אחותי ? ונהנה להחזיק ידיים ? " לשמע דבריה , נעמד אברהים על ברכו ופתח קופסא זעירה
ובה נעוצה טבעת יהלום , התסכימי להנשא לי חמהדה ? וחמהדה ספקה כפותיה על
פניה , ואמרה , שאסור שיראו אותם ,, וכן ,כן ,היא אוהבת אותו ועליו לבקש את ידה
מאבא שלה, וגם להסכים על המוהר . אהבתם היתה כה עמוקה , ההורים הסכימו מיד , נערכו כל הטקסים , וגם עניני
הממונות נדוניה וכאלה . והזוג נישא בשעה טובה
. איברהים היה שונה משאר צעירי
הכפר , הוא לא הסכים לחיות בבית ההורים , ולכן רכש חלקה לבניה בכפר סמוך . .כך הכל התחיל . היה טמון בו רעיון מנחה לעשות הכל לבד , עד כמה שניתן , ממש כך , היו טמונים בו עוד אלפי
רעיונות ורבים מתעוררים בו עד היום.כן הוא עבד לרעיונות שלו גם
לחלומות . הרבה מהרעיונות שמומשו לא הפיקו עבורו דבר , אך חלקם הקטן פרנסו אותו ואת חמהדה כל כך טוב , שהיא חיה באושר ועושר
, עם חבר חדש שאוהב אותה ודואג לילדיה , אין טעם בסיפור קצר זה לתאר את מה שקרה לאברהים וגם לאמא שלו . ואברהים אכן בנה בית למשפחתו , ועבר קשיים עצומים בדרך שבחר , והנה
סיפור אחד מתוך מאות חוויות שצבר בחייו , הסוערים . הרבה היה "רק"
קשה פיזית מעייף ומשעמם, היו גם מקרים מסוכנים בהם הוא פגש את פני המלאך בגלימה
השחורה הריקה שאמר לו בפנים " היי איברה-הים חהחהחה באתי לקחת אותך ",,, אבל
זה לא קרה ,,, והוא התמים ניצל פעם אחר פעם . הנה דוגמא ,לתאר לפחות מפגש אחד כזה , .... הערב כמו עוד ערבים רבים
הוא עסק בטיח , החנה את הרכב המסחרי ליד שלד הבית חיבר חוטים ומנורות שנתנו
את אורן הדל כדי שיוכל לבחוש את הסיד והחול ממחצבת זיכרון,שקנה בהזדמנות מנהג
משאית שעבר ברחוב .עירב גם מלט , את המלט קנה ממשאית שהתהפכה עם מטען של שקים
בכביש ראשי, וזה היה רק חודש לפני היום, כמעט כל הלילה העביר שקי מלט מהמקום בו התהפכה
המשאית , הנהג שישן שם עודד אותו, ואמר " קח מלט איש צעיר,כמה שאתה רוצה כי בבוקר יזרקו את הכל לפסולת כדי
לפנות את שולי הכביש ,ויעבירו את המשאית למגרש
גרוטאות , והצעיר העמיס והעמיס ונסע הביתה,לשלד הבניין האפל ופרק וחוזר חלילה , והטיח עורבל עורבב וגם
מים נתן לתערובת ועירב , הכל למד מאבא שלו ( כמו כל הערבים), כל מה שצריך כדי שיהיה בניין למגורים . אחרי,העמיס את תערובת הטיט בסולם ענק אל הפיגום הרעוע בגובה 11 מטר ,
.גם את הפיגום בנה בעצמו , יקר לשכור פיגום. ושם למעלה, שפך את תוכן הדלים לקערת פלסטיק גדולה .בקערה הייתה רשת סינון והחומר המסונן
עורבב בשתי ניעות כף טייחים והיה מוכן למריחה על הקיר ,שכבר צופה בחול ומלט
כדי לאטום את הלבנים. זרק את הדליים הריקים למטה , ובתנועות נמרצות השליך מכף
בנאים תערובת טיח אל הקיר ולאט לאט הקיר היה מצופה ,נטל מגש קטן עם ידית שבפי
הטייחים קרוי מלץ' ומרח ויישר את העיסה ,על חלק הקיר ,
ונטל סרגל והעבירו על הקיר המטויח וגם גרד את הטיח עם מגרדת, ונוצר
משטח טיח אפור מיושר על הקיר . וכך עד שבאו חברים שלו
,פועלים ערבים אחרים שישנו בבתים שנבנים
מסביב ואמרו בוא יה טרזן ,תשתה תה בוא בוא ,והיה שותה
איתם תה אחרון של יום עבודתם ואחר עוד המשיך שעה ארוכה
, עד שהסתימה התערובת , אותה מנה יומית שהקפיד ליצור כל ערב , אחרי שסיים את עבודתו במפעל לצעצועים
אלקטרוניים , כן הבנאדם בכלל עסק בפיתוח צעצועים , אבל לך תקנה דירה ממשכורת , שתהיה שלך בעוד 20 שנה , והוא בכלל רצה ווילה
, אין פשרות כך חשב . באותו לילה ,סיים את המנה היומית של הטיח ,ירד לקרקע שטף
וצחצח את הכלים לעבודה מחר, נעל הכל בחדר הבטחון , תחושות הזהירות כבר היו ממנו והלאה , חשב רק על
להגיע למיטה להתמוטט ולישון האוטו לא הגיב לסיבוב
מפתח ההנעה , ניסה שנית והמנוע העייף התעורר לחיים , הוא הכניס להילוך ראשון
הרכב זז לאיטו ובהילוך שני האיץ, סיבוב ,ישר, סיבוב , ונירדם , שקע בשינה
עמוקה על הרכב הנוסע . משהוא קרה שם , השמים נפתחו ויד נעלמה
הורתה , ואולי הזיזה את רגליו , והבלמים נלחצו הרכב עצר בחריקה נוראית , גופו הצנום הוטח בשמשה ,מנוע המכונית
כבה . המכה העירה אותו ,
הצעיר יצא מהמכונית וראה שבלם על עמוד חשמל שעמד בקצה המדרכה , תודה
אלוהים לחש , וחש את פניו מתעוותים, הפחד . חש את פחד המוות. גם לערבים יש אלוהים
ומלאך ששומר עליהם , עברה המחשבה בראשו . רגע עבר וכאלו כלום .נעמד
ליד עמוד החשמל והטיל בו את מימיו . הרוח הקרירה השיבה אותו
לתא הנהג ,מניע את הרכב החבוט ונסע לביתו בעירה הסמוכה . חייב להתקלח,עברה המחשבה בראשו ,
מפציע השחר עוד מעט צריך לעלות להסעה לעבודה . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |