שירים

מחוּלָל

הֲשְׁחת אותי
עד כלוֹת.
עד שעצמותיי תהיינה
רכוֹת.

חָלֵל אותי
עד זוֹב.
עד תיפולנה תמימותי
מעץ הפירות.

הוֹלֵל ואכזבֵני
מתח את גידיי
עצֵב את טוּבִי.
וּזְכוֹר כי אני, אינני אני.
בין זרועותיך.
אינני שלם
או אף שבר כלי.

מהות דמיונית
פנים אבודות לי
בלי שם, בלי תווית.
לזרים אתן עצמי, לנָבֵּל
לבַלבֵל.
עד שיתמו חוֹזיי
עד תימחק זהותי.
ורק אז אוכל
להבין גורלי
.

תגובות