את אני והמצלמה

הפרחת אליי נשיקה בשמורת הטבע

בינות מבנים עתיקי צבע,

לצליליו של נחל מפכה,

שלפתי מצלמה, לתעד את המראה.

חיבקת אותי בשמורת הטבע

שם זרמו, בימי הביניים,

דמעות של תנינים, אל אמות המים,

כיוונתי צמצם, לתפוס את הרגע,

צמצמתי את הנוף

ומיקדתי עדשה אל מרחבי האינסוף.

נישקת אותי בשמורת הטבע,

לצלילי הים הכחול,

התבשמנו יחד מגווני הצבע,

של הים הגדול,

שיפרנו בהתמדה יחסים וזוויות צילום

ובסיום...

העמסנו את תמציתה

של ישראל היפה,

אל תוך נרתיק המצלמה.