גיבורים

כשהלשון בחוץ הסכנה מתקרבת

תנועה מהירה והמטרה נעלמת

קפיצה לשחקים וריחוף באוויר

ברגעי האמת זה האיש המתאים

עורו השחור בוהק במאמץ אלוהי

הוא עזב וחזר עד שעזב לתמיד

בתחילה גבו היה מופנה לקהל

אך כשהסתובב רכב על סופה

מילותיו התפתלו כלטאה חסרת מעצורים

מטושטשת מסמיי הלילה

הג'ינס מעור כיסה באכזריות ליצן משורר

הקהל רצה את דמותו, אך לא אותו

הוא התרוצץ בין חיפושיות עליזות

מנגן בשימחת חיים שהזמן תמיד לוקח

מילים ומנגינה בקעו מתוכו

כחלומות מליל האתמול

לפעמים רק רצה לאחוז בידה

ולעיתים רצה אותה בדרכים

גדולתו התנפצה לאחר תום הנעורים

מצא את עצמו מכופף על ברכיו

כל שנותר לו הוא זיכרון חוזר

של מהלך אלמותי שלעולם לא יחזור

תרנגולת לבושה בנעלי נשים

מזכירה לו תמיד

הסוף מגיע גם לגיבורים