יצירות אחרונות
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (1 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (8 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (6 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (5 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
סיפורים
שגיעתו הכתיב של יונה
זהירות! סיפור זה מכיל יותר מידי שגיאות כתיב המקשות על הקורא. ראו והוזהרתם!
-------------------------------------------------------------------------------------------------------- "אינני
רוצה לבשר לכם –" אמר בכל יונה בהיותו אומד מול השולחן ובידו החזיק כוס יין
אדום. שפמו הגדול גירד לו כתמיד והוא הכחיש את זה עמוק בטוך מוחו. קול הקהל השתתק
ומבטיהם היו מרוכזים ביונה בלבד. "הנני רוצה לבשר לכם שעונת ציד השמשות
בפתחה, ומי אתן, נעבור אותה." הקהל מחא כפיים, יונה הרכין את ראשו אליהם ושב
להתיישב ליד ריטה הרוסתו. ריטה התקרבה אליו מאט עם ראשה, ולחשה לאוזנו "שחכת
לארים 'לחיים' " "עשיתי לחיים!" "אתה הרמת כוסית אך עיניך
עשית לחיים," "באמת?" ריטה הרימה את הגבות שלה ושתתה קצת מהיין
שלה. יונה קם שנית, "הקול בגלל השפם שלוקח ממני את תשומת הלב" תירץ
בליבו. "אגב, לחיים!" הקהל עשתה איתו לחיים ושתה שלוק קטן מהיין ואילו
יונה, גמר את קול הכוס בשלוק אחד והתיישב במהרה בשולחן. "רואה, אמרתי
לך." לחשה לו ריטה. ויונה חייך חיוך כתן. ״היי אפשר להפריע לכמה שניות?״ פנתה
ליונה נערה. ״הנך מפריעה כלל,״ השיב לה יונה בנחמדות מהופקת. ״תראה, אני בזמן
האחרון עשיתי כמה סקיצות לכמה ריחות חדשים ואני עולה להופיע איתם עוד שבועיים.
חשבתי אולי תבוא להריח קצת,״ -- יונה היה מפיק על בתעשיית הריחות המקומית.
הוא היה המשקיע הראשון בתעשיית "ארומה "rec, חברה שפיתחה לראשונה את הקלטת הריחות אל תוך המחשב וסלולאר.
אנשים יכלו לשלוח ריח שהריחו במסרון, בפייסבוק ובמייל. היה אפשר לשגר איזה ריח
שרוצים והצד השני היה מריח אותו, ריח דיגיטלי. תעשיית הריחות התחילה אט אט לתפוס
חזק ואנשים היו מתחילים להקליט ריחות, תחת חסותו של יונה, ולהופיע איתם. היו מחברים
אותם לסרטים, לשירים, לאלבומי תמונות ולספרים. כאז אין מקום או חברת הפקה בכל
מידיה אפשרית שלא מקליטה ריח, כמו שיש 'פס קול' נוצר 'פס ריח'. לאט לאט החלו להיות
ריחות פירטים והשוק, כמו כל שוק, נפרץ. -- ״יש לך פה דוגמה אליך?" שאל את הנערה.
לפתא ריטה התעברה בשיחה ״היי, סליחה נערה. אבל יונה כרגע הינו יכול לדבר עמך.
תשלחי לו את הריח שלך במייל, כמו קולם,״ הנערה הסתכלה על ריטה בפרצוף עוין. יונה
מזג לעצמי כוס יין גדולה ושתה אותה בשלוק אחד. הוא לא סבל את ריטה, היא זאת שבכלל
הציעה ליונה ניסויים, כמובן שהיא שיקרה ואמרה שהוא הציעה לה. אבל ריטה הייתה
מצליחה להפנט את יונה בשדייה הענקיים ובסקס מעולה איתה ועם חברתה הלא פחות נעה.
יונה חייך לנערה ״זה בסדר, אריח עכשיו.״ ריטה עיקמה את פרצופה, כמה מהכיסא והלכה
בסערה לשירותים. הנערה חייכה וגשר נגלה ליונה. יונה שונא גשרים, אשר הם מזכירים לו
את במשפט שהוא שונא מכל : ״ כשנגיע לגשר, נעבור אוטו״ והוא, אחרי תקופה קשה של
חציית הגשר לא רוצה לראות עוד אחד כזה לאולם. ״תסלחי לי בבקשה,״ אמר יונה לנהרה,
קם, והלך אחרי ריטה. ״פטת.״ אמרה הנערה בשקט ויונה הינו שמע אותה. הגיע יונה
לשירותי הנשים, עמדו שמה שתי בחורות שהסתכלו עליו דרך המראה כשהן מתקנות את האיפור
שלהן. ״ריטה?!״ קרא יונה ״ריטה את קן?״ אחת הנשים הסתובבה והצביעה על אחת מן
הדלתות ושתי הנשים יצאו מהשירותים. יונה ניגש לדלת התא ודפק בא קללות. ״ריטה, את
כאן? נו ריטה, אני מצטער. פתחי לי." לפתע יונה שמה השתעלות גברית מהתא. הוא נכנס
לתא שליד, עלה על אסלתו והסתכל בתא של ריטה. ״עני לא מאמין למראית עיניי! את בוגדת בי!?״ צעק בתדהמה וריטה הייתה בשוק וגם הגבר שאמא לא
ידע מה לעשות. יונה עטף את ידית הדלת בידו ותלש אותה מהחיבורים. ריטה והבחור עצמו
עינם שמא יונה יהרוג אותם, וזה מה שקרה. יונה קפץ עליהם ושבר את המפרקות שלהם. שנייה
לאחר מכן הוא הוציא את הטלפון והקליט את הריח, את ריח המוות. לאחר מכן נעל את עצמו
בשירותים, ומתחת לבלטות החביא את הגופות והאלים את רעיות. לאחר מכן יצא מין השירותים, פיזר את המסיבה והלך
למעבדתו. שמה ייצר יחד עם ריח המוות ריח מיוחד, והפך את זה לריח עולמי שאותו עד עצם
היום הבא אף אחד לא הבין מה המרכיבים האמיתיים שלו. כמו לא עד לא מזמן עם הקוקה- קולה,
שאף אחד לא ידע מה המרכיבים שלה.
לא מזמן הוא מת בתאונת מסוק, כמה ימים לפני כן
הוא התראיין לטלוויזיה. שהכתבת שאלה אותו : "תגיד, איך ייצרת את הריח הכל כך
מיוחד הזה?" ענה "יצרתי את הריח הזה מהדבר הכי יומיומי שיש, אבל עדיין
כשהוא קורה כולם מזועזעים ממנו." לכן קרא גם הוא לבושם שלו "זעזוע". זעזוע הופץ בן רבים והפך רשמית אחרי מותו
לבושם הכי פופלארי בטבל. אם ורק אנשים ידעו שהם מבשמים עצמם כל חייהם
בריח המוות של יונה אולי היו הם מבינים שהמוות אינו רק חלק רגעי אך גם יומיומי
מחייהם. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |